המחיר על ביזיון בית משפט: קנס של 4,000 שקל. ליום

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ערעור של אישה המתגוררת עשרות שנים בחוף מציצים, וקבע כי עליה להתפנות מהקרקע שבבעלות המדינה, עליה אין לה זכויות קנייניות ואינה זכאית לדיור חלופי. מועד הפינוי נקבע ל-31.12.2026. במקביל, נדחתה תביעת אישה לקבלת מחצית מדירת בעלה שנרכשה לפני נישואיהם, בקובעו כי לא הוכיחה כוונת שיתוף מעבר לקשר הנישואין. בנוסף, בית המשפט המחוזי בתל אביב הטיל קנס של 4,000 שקל ליום על חברת בנייה שלא החלה בתיקון מבנה מסוכן בבת ים, כפי שנקבע בפסק דין קודם.

במקרה הראשון, האישה טענה כי רכשה את הקרקע בשנות השישים וכי מצבה הרפואי אינו שפיר. בית המשפט קבע כי לא הוכיחה זכות חוקית להחזיק בקרקע, וכי טענתה להחזקה ברישיון נדחתה, שכן לא הוכחה הסכמה מצד העירייה או רשות מקרקעי ישראל. תביעותיה לפיצויים תלויות ועומדות. במקרה אחר, בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה תביעת אישה לקבלת מחצית מדירת בעלה, שנרכשה בסכום של 1.15 מיליון שקל לפני נישואיהם. השופט קבע כי הדירה מהווה נכס חיצוני, והאישה לא הוכיחה "דבר מה נוסף" מעבר לקשר הנישואין המצדיק שיתוף בנכס.

במקרה השלישי, חברת "גאון חברה לבניין והשקעות" חויבה להתחיל בתיקון חזית בניין מסוכן בבת ים תוך 14 יום, ולשלם קנס יומי של 4,000 שקל אם לא תעמוד בכך. החברה טענה כי סכסוך ירושה עיכב את העבודות, אך בית המשפט דחה את טענתה בהיעדר אסמכתא. החברה הודיעה כי תגיש בקשה לעיכוב ביצוע ותערער על פסק הדין.

משמעות הפסיקה הראשונה היא שגם אם רשות ציבורית אינה פועלת נגד מחזיק שלא כדין, אין לייחס לה הסכמה משתמעת לשימוש בקרקע. במקרה השני, הובהר כי לצורך קבלת זכויות בנכס שנרכש לפני הנישואין, יש להוכיח נסיבות מהותיות המלמדות על כוונת שיתוף. במקרה השלישי, הודגש כי אי קיום פסק דין חושף את הצד שלא מקיים אותו לסנקציות מכוח פקודת ביזיון בית משפט.