ישורת לא ישרה: הקמפיינים צוחקים עלינו משלטי החוצות | שלט וכזב
לקראת סיום מערכת הבחירות, נתניהו מחזק את גוש הימין ומדגיש את הצורך בממשלה בהובלתו. פוליטיקאים נוספים מציגים הבטחות גרנדיוזיות ללא בסיס, כמו חיסול חמאס תוך 18 חודשים. הטור מבקר את הצביעות והשקרים בקמפיינים, ואת הפער בין דיווחי התקשורת לאמת, כפי שבא לידי ביטוי גם בטענותיו של רונן בר נגד נתניהו.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- הקמפיינים הפוליטיים מתמקדים בחיזוק הבייס ומניעת אדישות, תוך הצגת מסרים שקריים לגבי גושים וממשלות.
- בנימין נתניהו מקדם את סיסמת "או ימין או פלשתין" ומדגיש את חשיבותו להבטחת ניצחון ישראל.
- פוליטיקאים כמו איזנקוט, בנט וליברמן מציגים הבטחות גרנדיוזיות לפתרון בעיות מורכבות, ללא בסיס מציאותי.
- הטור מבקר את חוסר הענווה של הפוליטיקאים ואת הצביעות במערכת הפוליטית.
- קיים פער משמעותי בין דיווחי התקשורת לבין תוכן כתב התביעה בנוגע לטענות רונן בר נגד נתניהו.
לקראת סיום מערכת הבחירות, נראה כי שלטון הגושים מבלבל את הציבור, כאשר הקמפיינים מתמקדים בחיזוק הבייס ומניעת אדישות. בנימין נתניהו נוקט באסטרטגיה של "רוח, התלהבות ואוויר חם", מדגיש את ניצחונותיו והישגיו במלחמה, וטוען שרק הוא יכול להבטיח את ניצחון ישראל. הוא מגביר את פעילותו, ממלא אולמות ומתראיין בכלי תקשורת ממסדיים, כמו כאן 11, כדי להדגיש את יכולתו לנהל מדיניות מול ארה"ב, המערב ומדינות ערב, ורומז שמתחריו עלולים להביא אסון לישראל.
קמפיין נתניהו מתמקד כעת בסיסמה "או ימין או פלשתין", במטרה לחזק את גוש הימין ולהבטיח שהמפלגה הגדולה בגוש תהיה זו שהוא מוביל. הוא מעודד הצבעה למפלגות הגדולות כדי למנוע בזבוז קולות, ומכוון את האש בעיקר כלפי עופר וינטר, תוך שהוא מעניק תמיכה לסמוטריץ' ופייגלין. נתניהו מתעלם מבן גביר, שאינו מהווה עבורו סכנה, אך צפוי להיות חלק מקואליציה עתידית. שיתוף הפעולה עם סמוטריץ' נועד לשמור על תדמיתו בימין ולאזן את ההתעלמות מבן גביר, אך נתפס כצביעות לאור שאיפתו לממשלת אחדות רחבה.
גם גנץ, ליברמן ובנט מדברים בשפת הגושים כדי לשמר את בוחריהם, אך גם הם צפויים להצטרף לממשלת אחדות עם נתניהו, תוך הצדקת ההתנתקות מהבטחותיהם. המפלגות הקטנות, כמו אלו של הנדל וזליכה, נאחזות בתקווה לפירוק שלטון הגושים, אך סופגות ביקורת משני הצדדים. הקמפיינים ממשיכים להציג מסרים שקריים, כאשר מאחורי הסיסמאות אין אמונה אמיתית בגוש. נתניהו מתכוון לממשלה שתמשיך את דרכו, בעוד בנט ולפיד מתכוונים לממשלה ללא קשר לזהות השותפים. רק איזנקוט ואנשיו מציעים גישה ישרה, ללא התחייבות לגוש.
במקביל, פוליטיקאים מצהירים הצהרות גרנדיוזיות ללא בסיס. איזנקוט מבטיח חיסול חמאס תוך 18 חודשים, ליברמן מדבר על 48 שעות, ובנט מציג תוכנית להפלת המשטר האיראני והכרזת קטאר כמדינת אויב. גם נתניהו מדבר על ניצחון מוחלט, למרות המציאות המורכבת בעזה. הטור מבקר את חוסר הענווה של הפוליטיקאים ומציע להם לנהוג בצניעות רבה יותר.
בנוסף, הטור מתייחס לטענותיו של רונן בר, ראש השב"כ לשעבר, נגד נתניהו בנוגע להעברת מידע מודיעיני לפני הטבח. בעוד התקשורת דיווחה שבר לא הזהיר את נתניהו כי אין לו את מספר הטלפון האישי שלו, כתב התביעה מציג תמונה מורכבת יותר. בר טוען שהמידע הועבר לנוהל המקובל דרך המזכיר הצבאי, אך גם מציין שנתניהו מעולם לא העביר לו את מספר הטלפון האישי שלו. הטור מדגיש את הפער בין הדיווח התקשורתי לבין תוכן כתב התביעה, ומשתמש בכך כדוגמה לפער בין כותרות התקשורת לאמת, בדומה לאופן שבו הציבור החרדי נתפס בכותרות.
מוזכרים
