הבחירות מתקרבות: דיון ציבורי על עתיד המדינה, מאבקים פנימיים וסערת 7 באוקטובר

השבוע האחרון לפני הבחירות בישראל התאפיין במעבר מהדיון על הרכבת קואליציות עתידיות לדיון על סדר יום ציבורי משמעותי יותר. מפלגות החלו לקדם נושאים שעשויים להשפיע על תוצאות הבחירות, תוך התמודדות עם הצהרות מפתיעות ומהלכים פוליטיים.

הנשיא יצחק הרצוג הביע את רצונו למנוע בחירות חוזרות, מה שהעלה מחדש את הדיון על "ממשלת אחדות לאומית". במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל לייצב את גוש הימין ולצמצם את האיום מצד מפלגות קטנות בגוש, תוך שהוא תוקף את מפלגת "עם ישראל". המפלגות הערביות, לעומתן, ממתינות לתוצאות הבחירות ומבינות את כוחן הפוליטי, במיוחד לאור העובדה שגוש האופוזיציה אינו מתקרב ל-61 מנדטים בלעדיהן.

נקודת שיא שבועית הייתה הצהרתו של גדי איזנקוט על כוונה "לחסל את חמאס ברצועת עזה תוך 18 חודשים". המפלגות עברו לדון בנושאים מהותיים יותר, כשהאופוזיציה מתמקדת בסוגיית אחריותה של ההנהגה לאירועי 7 באוקטובר. ראיונות של אבי גיל, לשעבר המזכיר הצבאי של נתניהו, והגשת תביעה על ידי רונן בר, ראש השב"כ, נגד נתניהו, מעלים שאלות קשות בנוגע להתרעות שקיבל ראש הממשלה לפני המתקפה.

במקביל, נתניהו מתמודד עם עדויות במשפטו, כאשר היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט העיד בבית המשפט. המאבק הפוליטי מתמקד כעת בשאלה כיצד לחלק את האחריות לכישלון 7 באוקטובר, כאשר הפוליטיקאים והיועצים מנסים להשפיע על דעת הקהל לקראת הבחירות.

נתניהו פועל גם לחיזוק גוש הימין על ידי תקיפת מפלגות קטנות בגוש, כמו "עם ישראל" ו"נעם", כדי למנוע "גניבת קולות" וחיזוק האופוזיציה. הוא חושש במיוחד מעלייה בכוחה של מפלגת "עוצמה יהודית" בראשות בן גביר, שעלולה להוביל לדרישתו לתפקיד שר הביטחון.

הדיון על ממשלת אחדות לאומית נפתח מחדש בעקבות דבריו של נפתלי בנט, שחזר בו מהם לאחר ביקורת. נשיא המדינה הרצוג הצהיר שיעשה הכל למנוע בחירות חוזרות, אך סמכויותיו מוגבלות. ליברמן, מנהיג "ישראל ביתנו", הבהיר כי לא יתמוך בממשלת מיעוט, מה שעלול להוביל לבחירות חוזרות אם אף גוש לא ישיג 61 מנדטים. הוא גם מקווה לפיצול בליכוד, תקווה שטרם התממשה.