"או רפיח או אמריקה": העימותים בקבינט נחשפים

פרוטוקולים מדיוני הקבינט הביטחוני שנחשפו ב-i24NEWS חושפים מחלוקות חריפות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבכירי מערכת הביטחון בנוגע לניהול המלחמה, כניסה לרפיח, המערכה נגד חיזבאללה ופעילות צה"ל בסוריה ובעזה. המסמכים, הכוללים אלף תמלילים ושיחות, הועברו על ידי נתניהו למבקר המדינה.

במאי 2024, לקראת הכניסה לרפיח, התנגד ממשל ביידן למהלך ואף איים בהגבלות על אספקת נשק. בדיון מ-2 במאי, הציג שר הביטחון דאז יואב גלנט את עמדת וושינגטון, לפיה ישראל ניצבת בפני בחירה בין פעולה ברפיח להמשך התמיכה האמריקנית. ראש השב"כ דאז רונן בר והשר גדי איזנקוט הסתייגו מהכניסה לרפיח מחשש לעימות עם ארה"ב. נתניהו, לעומתם, הדגיש את הצורך לשמור על עצמאות ישראל מול לחצים חיצוניים, וההחלטה על כניסה לרפיח התקבלה בניגוד לעמדת הממשל האמריקני.

בנוגע לעסקת חטופים, עלתה האפשרות לוותר על שליטה במעבר רפיח ובציר פילדלפי. גלנט סבר שניתן לשקול ויתורים באזור, בעוד איזנקוט הסתייג מיצירת חיץ ביטחוני קבוע ברצועה. בהמשך, חמאס הוא שסיכל את האפשרות לעסקה.

בנוגע לחיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, ראש השב"כ בר סבר כי יש לנצל את הפגיעה בארגון לקדם הפסקת אש רחבה, והסתייג מחיסול נסראללה בטענה שאינו משרת את האינטרסים הישראליים. נתניהו דחף להמשך הפעולות הצבאיות, ובהמשך בוצע מבצע הביפרים ונסראללה חוסל.

בנוגע לפעילות בסוריה לאחר נפילת משטר אסד, הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי המליץ לנהוג בזהירות ולהימנע מתפיסת שטח, והציע שליטה ביטחונית מרחוק. נתניהו דרש פעולה מיידית לתפיסת שטחים אסטרטגיים ליצירת רצועת ביטחון.

בנוסף, נחשפה שיחה חריגה בין נתניהו לנשיא סוריה אחמד א-שרע, בה דרש נתניהו נסיגה מיידית של כוחות המשטר מסווידא, ואף איים בהגברת התקיפות. לאחר מכן, ישראל תקפה את ארמון הנשיאות בדמשק, וא-שרע נאלץ להסיג את כוחותיו.

בנוגע למבצע מרכבות גדעון ב' ועזה באוגוסט 2026, הרמטכ"ל אייל זמיר הזהיר כי לוחות הזמנים עלולים לסכן חיילים ולהכניסם למלכודת מוות, והעלה חשש מההשלכות הבינלאומיות. נתניהו דחה את ההסתייגויות ודרש להתקדם בתוכנית לכניסה לעזה.