נתניהו נגד גלנט והלוי: הקרב החשאי בחיסול נסראללה | דיווח

ספר חדש בשם "In the War Room" חושף פרטים דרמטיים על דיונים סודיים בצמרת המדינית והביטחונית של ישראל, ומתמקד במחלוקות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבכירי מערכת הביטחון בנוגע לעדכון ארצות הברית במבצעים קריטיים.

על פי הדיווח, בספטמבר 2024, לקראת חיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, התגלעה מחלוקת חריפה. שר הביטחון דאז יואב גלנט והרמטכ"ל דאז הרצי הלוי סברו שיש ליידע את ממשל ביידן, מתוך הערכה לתמיכה אמריקנית. לעומתם, נתניהו התנגד בתוקף, והעריך כי האמריקנים לא יאשרו את המבצע ואף יסכלו אותו. בסופו של דבר, הפנטגון לא קיבל התרעה מוקדמת, וגלנט שוחח עם שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין רק בעיצומה של הפעולה, שהסתיימה בחיסול נסראללה.

הספר, שנכתב על ידי אליוט קאופמן ומחבר נוסף, מצביע על פער עמוק בין ישראל לארה"ב בניהול המלחמה. קאופמן מסביר כי ישראל המתינה חודשים לדיפלומטיה אמריקנית שתפסיק את מתקפות חיזבאללה בצפון, אך ללא הצלחה, מה שהצריך שינוי בחזית הצפונית. הוא מצטט מסר מלשכת ראש הממשלה: "המטרה של אמריקה היא להביא להרגעת המלחמה. המטרה שלנו היא לנצח במלחמה".

בנוסף, הספר מתאר דיונים לאחר טבח ה-7 באוקטובר, בהם נתניהו הסתייג בתחילה מתמרון קרקעי נרחב ברצועת עזה, בשל כישלונות צה"ל ומודיעין באותו יום. גנרלים אמריקנים אף הזהירו מפני תבוסה צבאית. רק לאחר שבועות אישר נתניהו את התמרון, ועם הזמן צבר ביטחון מחודש בצה"ל. קאופמן מציין כי נתניהו לא לקח אחריות אישית על המחדל, וחוזר על הטענה שלא הועיר עד השעה 6:29 בבוקר ה-7 באוקטובר.

קאופמן דוחה את הטענה שהארכת המלחמה נבעה משיקולים פוליטיים בלבד, ומדגיש אינטרסים אסטרטגיים, כמו החלשת חיזבאללה, קריסת משטר אסד והתקיפות נגד מתקני הגרעין באיראן. הספר מתאר גם את המעורבות האמריקנית בתקיפות נגד מתקני הגרעין ביוני 2025, לאחר שהרמטכ"ל דאז אייל זמיר הציג לסגן נשיא ארה"ב ג'יי.די. ואנס הזדמנות מבצעית לפגוע במתקן פורדו. ואנס מילא תפקיד מכריע בהבטחת השתתפות הנשיא דונלד טראמפ במבצע.