הקרקע הפורייה לפשיזם ואלימות נגד פלסטינים בישראל
תורגם ותומצת מתוך Arab48 על ידי baba
נגד מרצה באוניברסיטת בר-אילן הוגש כתב אישום בגין תכנון מתקפות טרור המוניות נגד ערבים ופלסטינים. המאמר טוען כי תופעות קיצוניות אינן "עשבים שוטים" אלא תוצר של תנאים פוליטיים וחברתיים המאפשרים צמיחתן, וכי יש להפסיק להתייחס אליהן כאל חריגות. הכותבת קוראת לאקדמיה הישראלית לבצע חשבון נפש ולחברה הפלסטינית לגבש פרויקט לאומי קולקטיבי להתמודדות עם האתגרים. המאמר מדגיש את הצורך בבינאום הסוגיה הפלסטינית בישראל ובהתמודדות עם תהליכים קולוניאליים-התיישבותיים רחבים יותר.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- נגד מרצה באוניברסיטת בר-אילן הוגש כתב אישום בגין תכנון מתקפות טרור המוניות נגד ערבים ופלסטינים.
- המאמר טוען כי קיצוניות ואלימות נגד פלסטינים אינן תופעות חריגות אלא תוצר של קרקע פוליטית וחברתית.
- הכותבת קוראת לאקדמיה הישראלית לבצע חשבון נפש על תפקידה ביצירת אקלים של חשדנות והשתקה.
- המאמר קורא לחברה הפלסטינית בישראל לגבש פרויקט לאומי קולקטיבי ותוכנית ארוכת טווח.
- יש לקדם את בינאום הסוגיה הפלסטינית בישראל ולהתמודד עם תהליכים קולוניאליים-התיישבותיים.
- הגבולות בין שיח אסור, מוצע וניתן לביצוע מיטשטשים בישראל.
נגד מרצה באוניברסיטת בר-אילן הוגש כתב אישום בגין תכנון מתקפות טרור המוניות נגד ערבים ופלסטינים. על פי כתב האישום, הנאשם תכנן להקים 12 חוליות טרור שיפעלו ביישובים ערביים ובערים מעורבות, ואף דיבר במפורש על פגיעה בנשים ובילדים. המאמר טוען כי קשה להפריד את המקרה הזה מאירועים שהתרחשו לאחרונה ליד מג'ד אל-כרום, שם מחאה מקומית נגד הקמת מאחז על אדמות קק"ל התפתחה לשיח ציבורי נרחב על "היהוד האיזורים" וסילוק פלסטינים.
המאמר מנתח כיצד תופעות אלו אינן "עשבים שוטים" אלא תוצר של תנאים פוליטיים, חברתיים ואִידֵאולוגיים המאפשרים את צמיחתן. הוא מצביע על עלייה מתמשכת בקיצוניות השיח הציבורי והפוליטי בישראל, שבה רעיונות שבעבר נחשבו שוליים חודרים ללב השיח המרכזי. תמיכה פומבית בטרנספר, גירוש, שלילת זכויות, ענישה קולקטיבית ופגיעה באסירים, שהייתה בעבר נחלתם של קיצונים בלבד, הפכה נפוצה יותר. הגבולות בין מה שאסור לומר, מה שאפשר להציע, ומה שאפשר לבצע, מיטשטשים.
המאמר מדגיש כי תהליך הטרנספר אינו מתחיל בהגעת משאיות, אלא בהפיכת פלסטינים לאיום, בהתרת דיבור על סילוקם, בהפחתת הלגיטימיות של קיומם, ובפגיעה בייצוגם הפוליטי, כפי שקרה לאחרונה עם ראש מפלגת "התנועה הלאומית הדמוקרטית", סמי אבו שחאדה. המאמר קורא לאקדמיה הישראלית לבצע חשבון נפש, שכן האוניברסיטאות לא רק שתקו מול תופעות של "רצח עם וטיהור אתני", אלא אף השתתפו ביצירת אקלים של חשדנות והשתקה כלפי סטודנטים וחברי סגל ערבים.
הכותבת, פרופסורית אריג' סבאג'-חורי, טוענת כי יש להפסיק להתייחס למקרים כאלה כאל "עשבים שוטים" או תופעות חריגות, שכן הדבר מבודד כל מקרה מהקשר הפוליטי והחברתי שלו ותורם לטשטוש האופי המבני של האלימות. היא קוראת לחברה הישראלית ולמוסדותיה להתמודד עם השאלה המבנית של הקרקע הפוליטית, החברתית והאידיאולוגית המצמיחה תופעות אלו, המהוות המשך לתהליכים קולוניאליים-התיישבותיים רחבים יותר.
המאמר קורא לחברה הפלסטינית בישראל ולמנהיגותה לגבש פרויקט לאומי קולקטיבי ותוכנית פוליטית ומוסדית ארוכת טווח, שתתמודד עם האתגרים הללו באופן מאורגן ומתמשך. הדבר כולל בניית מנגנונים לניטור ותיעוד של הסתה, איומים, תוכניות טרנספר ואלימות מתנחלים, ופיתוח אסטרטגיות משפטיות, זכויותיות ופוליטיות להתמודדות. כמו כן, נדרש לקדם את בינאום הסוגיה הפלסטינית בישראל, דרך קשרים עם ארגוני זכויות אדם בינלאומיים וארגונים של האו"ם.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
