הדולר ברמות שיא מאז ראשית אפריל - על 3.111 שקלים
תומצת מתוך Calcalist על ידי baba
הדולר מתחזק ונסחר ברמות הגבוהות ביותר מאז ראשית אפריל, סביב 3.1116 שקלים. העלייה מיוחסת לנתוני אינפלציה בארה"ב, מדד המחירים לצרכן ולצרכן, ולתלות הגוברת של הכלכלה הישראלית בשווקים הגלובליים. פרשנית מאקרו-כלכלית מסבירה כי תנודות בשוק הטכנולוגיה האמריקאי ופעילות גידור של גופים מוסדיים משפיעים על שער החליפין.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- הדולר נסחר ברמה של 3.1116 שקלים, הגבוהה ביותר מאז ראשית אפריל.
- היורו מתחזק ל-3.482 שקלים והפאונד ל-4.132 שקלים.
- הדולר טיפס בכ-11% מאז שפל של 2.80 שקלים בסוף מאי.
- נתוני אינפלציה בארה"ב, מדד המחירים לצרכן וליצרן, תרמו לעליית הדולר.
- התלות של הכלכלה הישראלית בשווקים הגלובליים משפיעה על שער החליפין.
- תנודות בשוק הטכנולוגיה האמריקאי ופעילות גידור משפיעות על השקל.
הדולר ממשיך להתחזק מול השקל ונסחר ברמות הגבוהות ביותר מאז ראשית אפריל. נכון להיום, הדולר עולה ב-0.2% ונסחר סביב 3.1116 שקלים. היורו מתחזק אף הוא ב-0.2% ונסחר סביב 3.482 שקלים, והפאונד עולה ב-0.5% ונסחר סביב 4.132 שקלים.
אתמול, יום שישי, נסגר הדולר בשער של 3.1117 שקלים, הגבוה ביותר מאז 7 באפריל, ערב ההכרזה על הפסקת אש עם איראן. במהלך המסחר אף נגע הדולר ברמה של 3.1168 שקלים, הגבוהה ביותר מאז 8 באפריל. זאת לאחר שבסוף מאי הגיע הדולר לשפל של 2.80 שקלים, הנמוך ביותר מאז 1993, ומאז טיפס בכ-11%.
העלייה האחרונה בערך הדולר מיוחסת למספר גורמים. פרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב ביום רביעי, שהפתיע בעלייה ל-3.7% לעומת צפי ל-3.6%, תרם לעליית המטבע האמריקאי מול השקל ומטבעות מובילים בעולם. בנוסף, גם נתוני מדד המחירים ליצרן לחודש ספטמבר בארה"ב, שפורסמו ביום חמישי, הראו עלייה מעל הצפי, 1.3% בשיעור חודשי ו-6.3% שנתי.
ד"ר בלה ברדה ברקת, פרשנית מאקרו-כלכלית וגאופוליטית, הסבירה כי עליית הדולר אינה בהכרח מעידה על היחלשות הכלכלה הישראלית, אלא משקפת את התלות הגוברת של ישראל בשווקים הפיננסיים הגלובליים. לדבריה, ככל שקרנות הפנסיה והגופים המוסדיים בישראל מחזיקים בחשיפה גדולה יותר לנכסים בחו"ל, כך שער החליפין רגיש יותר לתנודות בוול סטריט ולפעילות גידור מטבע. ברקת הוסיפה כי ירידות בשוקי המניות האמריקאיים עשויות להוביל את המוסדיים לרכוש דולרים לצורך גידור, מה שמפעיל לחץ נוסף על השקל. היא הדגישה כי על רקע החששות מעלויות המימון של תשתיות בינה מלאכותית, קיים קשר בין תמחור חברות טכנולוגיה בארה"ב לשער החליפין בישראל, ולכן יש לעקוב אחר הנעשה במערכת הפיננסית העולמית ובשוק הטכנולוגיה האמריקאי כדי להבין את מגמות הדולר.
מוזכרים
