טראמפ מותח את החבל מול איראן: האם ישראל תישאר לבדה?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מסמן לישראל כי ייתכן שתצטרך להתמודד לבדה מול איראן, בעוד וושינגטון מקווה שסנקציות יכריעו את טהרן ללא מלחמה. בישראל, התבטאויותיו של טראמפ בנוגע לאיראן נתפסות כבלתי צפויות, ואינן מהוות בסיס לתכנון אסטרטגי. המצב הפוליטי בישראל, לקראת הבחירות ב-27 באוקטובר, מעלה ספקולציות לגבי השפעת מלחמה אפשרית על סיכוייו של בנימין נתניהו, כאשר יש הסבורים שפעולה צבאית מוצלחת מול איראן עשויה לחזק את מעמדו. עם זאת, טראמפ הצהיר כי לא יתקוף לפני 3 בנובמבר, לאחר הבחירות בישראל. תרחיש של מתקפה אמריקאית שתשפיע על הבחירות בישראל ידרוש מטראמפ לחזור בו מהצהרתו או הסלמה שתתפתח באופן אחר. גם במקרה כזה, ההערכות הן שהפעולה תהיה קצרה, מוצלחת ותתרחש הרחק מאדמת ארה"ב. אם איראן תגיב, הדבר עלול לגרום לנפגעים בישראל, להשבתת נמל התעופה בן-גוריון ולהכניס את הימים שלפני הבחירות למקלטים, מה שעלול לפגוע בסיכויי הליכוד. השאלה המרכזית נותרה בוושינגטון: האם טראמפ מתקרב להחלטה לתקוף את איראן, או שהוא מנסה שוב להשיג ויתורים באמצעות איומים? גם אם יחליט לתקוף, עליו להסביר כיצד צעד זה יוביל לסיום המלחמה. למרות פגיעה משמעותית ביכולות צבאיות איראניות במתקפות קודמות, לא הושגו ויתורים פוליטיים. כדי שמתקפה חדשה תשנה את התוצאה, יש להבין אילו ויתורים ארה"ב דורשת וכיצד תאלץ את טהרן להסכים. ללא תשובות אלו, הגדלת הנזק לא תקרב להסכם. למרות לחץ כלכלי וסנקציות, כולל ירידה של ייצוא הנפט האיראני לאפס באוקטובר, טהרן טרם חתמה על הסכם. איראן, מצידה, מנסה להשפיע על הבחירות בארה"ב באמצעות העלאת מחירי הנפט והתקפות על ספנות. היא מסוגלת להקשות על מעבר מכליות במיצר הורמוז ולפגוע בתשתיות אנרגיה, ובכך להעלות את המחיר הכלכלי של הסכסוך. איראן מאותת כי לא תסתפק בתגובה סמלית, וכי היא מחזיקה ביכולות תקיפה שאינן ידועות במלואן לארה"ב. קיים סיכון שאיראן תשתמש ביתרת יכולותיה באופן מיידי ובעוצמה מירבית כדי למנוע מצב של חוסר יכולת להגיב בעתיד. ארה"ב מנסה להבטיח את מעבר המכליות במיצר הורמוז, אך איראן הגבירה את התקפותיה, מה שהוביל לעלייה במחירי הנפט. טהרן מבינה שמחירי האנרגיה משפיעים יותר על הבוחר האמריקאי מאשר השמדת משגרי טילים. הלחץ הכלכלי על איראן לא הביא עד כה ליציבות בשוק הנפט, וכל עליית מחירים או פגיעה בספנות נתפסים בטהרן כקירוב טראמפ לפשרה. ההתנגשות נמשכת, כאשר כל צד מאמין שהזמן פועל לטובתו, והסכנה גוברת בשל הערכות שונות של הצלחה: ארה"ב מתמקדת בנזק הכלכלי והצבאי לאיראן, בעוד איראן מעריכה את עלות המשך המלחמה לארה"ב.