שיא החום, שיא המחיר: למה הפירות והירקות שלנו הולכים ומתייקרים?

יום המזון העולמי, שחל ב-16 באוקטובר, מהווה הזדמנות לבחון את הסיבות לעליית מחירי המזון בסופרמרקטים. שנת 2024 הייתה השנה החמה ביותר בממוצע, ואירועי מזג אוויר קיצוניים הפכו לשגרה, מה שמשפיע ישירות על מחירי המזון דרך "אינפלציית האקלים". שינוי האקלים כבר קיצץ כ-21% מהצמיחה בפריון החקלאי העולמי מאז 1961, עם פגיעה חמורה יותר באזורים חמים. בנוסף, מזג אוויר קיצוני פוגע בתשתיות הובלה, מעכב משלוחים ומקצר את חיי המדף של יבולים.

ד"ר מיכל ביטרמן, מומחית לקיימות ומערכות מזון, מסבירה כי אירועי אקלים קיצוניים, שהיו בעבר חריגים, הפכו לתופעה שנתית הגורמת לעליית מחירים מתמשכת. מחקרים מראים כי בצורת קשה באירופה ב-2022-2023 העלתה את מחירי שמן הזית ב-50%, גלי חום באסיה ב-2024 העלו מחירי כרוב וקוריאה ב-70% ואורז ביפן ב-48%, ובצורות בארה"ב העלו מחירי ירקות ב-80%. פירות וירקות טריים, כמו גם גידולים רב-שנתיים כמו זיתים, פגיעים במיוחד לחום ולבצורת.

המשברים הגלובליים מצטלבים ומחריפים את המצב. תלות בייבוא מזון, פגיעה בשרשראות אספקה (כמו בקורונה או במלחמת אוקראינה), עליית מחירי דלק ודשנים (בעקבות המלחמה מול איראן) ואל-ניניו, מכפילים את ההשפעה. גם החקלאות המקומית בישראל נפגעת, שכן היא תלויה במספוא, דשנים וסולר מיובאים. מבקר המדינה קבע שישראל אינה ערוכה לביטחון מזון בשעת חירום, והחקלאות המקומית הוגדרה כנכס ביטחוני-אסטרטגי.

כדי להתמודד עם עליית מחירי המזון, יש לעבור מפתרונות נקודתיים לניהול משאבים. ד"ר ביטרמן מדגישה את חשיבות מניעת בזבוז מזון כפתרון מיידי וזול, במיוחד בישראל. צעדים צרכניים כוללים שימוש במה שיש, תכנון ארוחות, הקפאת מזון, קניית תוצרת עונתית ומקומית, ואי-פחד מירקות עם פגמים קלים. שינוי דפוסי הצריכה והתנהלות נכונה עם משאב המזון יכולים להשפיע באופן אמיתי על המחירים.