מחקר: עליית מחירי המזון בישראל נובעת מבעיות מערכתיות, לא רק מגורמים חיצוניים

על פי מחקר מקיף של פרופסור איתי אטר ודוקטורנטית עדי עומר מבית הספר למנהל עסקים ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, שפורסם ב"ג'רוזלם פוסט", שוק המזון הישראלי סובל מבעיות מערכתיות המובילות לעליית מחירים דרמטית, ולא רק מגורמים חיצוניים כמו תנודות בשוקי הסחורות או מלחמות.

החוקרים ניתחו מחירי 80 מוצרי מזון נפוצים במשך שמונה שנים (ספטמבר 2018 עד אוגוסט 2026), תוך שימוש בנתונים מכ-700 נקודות מכירה של רשתות מזון גדולות. המחקר מצא כי במהלך ארבע השנים האחרונות, מחירי המזון עלו ב-19.6% בחנויות נוחות, ב-19% באינטרנט, וב-14.5% בדיסקאונטים. זאת לעומת עלייה של כ-4% בלבד בארבע השנים שקדמו לכך, מה שמצביע על האצה של פי 4.6 עד פי 5 בקצב עליית המחירים.

המחקר שולל את הטענות של רשתות השיווק כי עליית המחירים נובעת מעליית מחירי חומרי גלם או לוגיסטיקה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי מדד מחירי היצרנים בתעשיית המזון עלה רק ב-2% בארבע השנים האחרונות, בעוד שמדד המזון העולמי של האו"ם ירד בכ-5.7% בתקופה המקבילה. לעומת זאת, מחירי היצרנים בישראל עלו ב-13.2% והמחירים לצרכן ב-16.3%.

שלושה גורמים עיקריים תורמים ליוקר המחיה בתחום המזון: ריכוזיות שוק ואוליגופוליה, בהן שלוש קבוצות מזון שולטות ב-84% משוק 20 קטגוריות מזון מרכזיות; חומות תשלום ופרוטקציוניזם, הכוללים מכסי יבוא גבוהים על מוצרי חלב, בשר וביצים המגנים על החקלאים המקומיים אך מייקרים את המוצרים לצרכן; והשפעות המלחמה שהחלה באוקטובר 2023, אשר פגעה בלוגיסטיקה, בשרשרת האספקה ובשוק העבודה, אם כי מגמה זו החלה עוד קודם לכן.

המחקר מדגיש גם את ההשפעה של יוקר המחיה על שכבות אוכלוסייה שונות. בעוד שהוצאות המזון מהוות 18.5% מתקציב משקי הבית העניים, הן מהוות רק 12.3% מתקציב משקי הבית העשירים. למרות שהאינפלציה על מזון הואטה לאחרונה ל-1% בשנה, העלייה המצטברת במחירים ממשיכה להכביד על הצרכנים. החוקרים קוראים לרפורמות ממשלתיות נחרצות כדי להחזיר את מחירי המזון לרמה סבירה.