נתניהו עלול לגרור את ישראל למלחמה שלא שייכת לה
ראש הממשלה נתניהו מנסה לקדם נורמליזציה עם סעודיה באמצעות הצעת סיוע צבאי נגד החות'ים, מה שעלול לגרור את ישראל למלחמה שאינה באינטרס שלה. המאמר משווה זאת לכישלונות עבר, כמו מבצע קדש, ומדגיש כי ישראל צריכה להתמקד בהגנה עצמית ולא בשירות אינטרסים של מדינות אחרות. היסטוריה מלמדת שיש להיזהר ממהלכים כאלה.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- נתניהו עלול לגרור את ישראל למלחמה שאינה באינטרס שלה בניסיון לקדם נורמליזציה עם סעודיה.
- הצעת סיוע צבאי ישראלי לסעודיה נגד החות'ים מהווה חריגה ממדיניותה המסורתית של ישראל.
- היסטוריה מלמדת שישראל נכשלה בעבר כשנלחמה למען אינטרסים של מדינות אחרות.
- הנורמליזציה עם סעודיה הייתה בראש סדר העדיפויות של הממשלה עוד לפני 7 באוקטובר.
- צה"ל הוא צבא הגנה לישראל ותפקידו להגן על המדינה, לא לשרת אינטרסים זרים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עלול לגרור את ישראל למלחמה שאינה קשורה לאינטרסים שלה, כך נטען במאמר. נתניהו מנסה לקדם נורמליזציה עם סעודיה, ועל רקע מתקפות החות'ים, הוא מציע סיוע צבאי לממלכה. אולם, ניסיון זה עלול להפוך למלכודת מסוכנת, שכן היסטוריה מלמדת שישראל נכשלה בעבר כשנלחמה למען אינטרסים של אחרים.
המאמר מציין כי הנורמליזציה עם סעודיה הייתה בראש סדר העדיפויות של הממשלה עוד לפני 7 באוקטובר, וכי חמאס עקב אחר המגעים בין ישראל לסעודיה בניסיון להכשילם. נתניהו שאף להרחיב את הסכמי אברהם ולהגיע להסכם דומה עם סעודיה, אך מתברר שסעודיה ואיחוד האמירויות שונות. ייתכן שהסעודים ניצלו את הרצון הישראלי והאמריקאי להטבות, כמו נשק מתקדם, תוך שימוש בישראל כקלף מיקוח מול ארצות הברית.
לאחר 7 באוקטובר, ישראל הפגינה עוצמה צבאית ואסטרטגית במזרח התיכון, אך גם עוצמה זו לא פתחה את הדלתות בסעודיה. המאמר משווה את המצב הנוכחי למבצע קדש ב-1956, אז ישראל פעלה בלחץ בריטי וצרפתי נגד מצרים, אך נסוגה בלחץ אמריקאי. גם ניסיונות אחרים להפעיל כוח למטרות מדיניות, כמו בלבנון, נכשלו. בעבר, ישראל תמיד טענה כי פעולותיה נובעות מ"הגנה עצמית" ולא משרתות אינטרסים של מדינות אחרות.
כעת, נתניהו מציע לסייע לסעודים במאבקם נגד החות'ים, מה שחורג ממדיניותה המסורתית של ישראל. צה"ל הוא צבא הגנה לישראל, ותפקידו להגן על המדינה ולא לשרת אינטרסים זרים. המאמר מסכם כי יש להיזהר מאוד, ולהימנע מלהיגרר למלחמות שלא שייכות לישראל, תוך אזכור דבריהם של יצחק שמיר ומנחם בגין בנושא.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.