צרפת במשבר חוב, ונורות אדומות נדלקות בטוקיו

שוק החוב הצרפתי נמצא במשבר, כאשר התשואות על אגרות החוב מזנקות ומשקיעים מתחילים לתמחר את צרפת כסיכון. צרפת נאלצת לשלם יותר כדי ללוות כסף, אף יותר מאיטליה, שבעבר נחשבה לנקודת התורפה של גוש האירו. החוב הציבורי הצרפתי עומד על כ־119% מהתוצר, והחשש בשווקים הוא שגירעון גבוה, אי־יציבות פוליטית ובחירות מתקרבות יובילו להמשך התרחבות המרווח מול אג"ח גרמניה.

המשקיעים היפנים, מהשחקנים הגדולים בשווקים הגלובליים, משנים כיוון ומוכרים אג"ח זרות, כולל אג"ח צרפתיות, ומעבירים כספים למניות, לאג"ח גרמניות בטוחות יותר ולאג"ח יפניות קצרות טווח. צרפת תלויה בזרים, כאשר יותר ממחצית החוב הממשלתי שלה מוחזק מחוץ למדינה. עזיבת המשקיעים היפנים, שיכולים לקבל תשואה של כ־3% בבית ובסיכון נמוך יותר, מגבירה את הלחץ על השוק הצרפתי ומחריפה את משבר האמון בחוב הצרפתי. אם יפן, מקור הון חשוב, מעדיפה להחזיר כספים הביתה או להשקיע בנכסים בטוחים יותר, גם מדינות אירופיות אחרות עלולות לגלות שמימון החוב שלהן נעשה יקר ופחות ודאי.

במקביל, מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר כי נתוני זמני ההמתנה במכונים להתפתחות הילד אינם רלוונטיים לבחינת הצלחת הרפורמה בתחום הטיפולים לילדים עם צרכים מיוחדים, שנכנסה לתוקף לפני 8 חודשים. הוא הוסיף כי אין לו ציפייה ריאלית שזמני ההמתנה יתקצרו. מטרת הרפורמה הייתה שיפור השירות, אך נראה שהמשרד ביצע סיבוב פרסה בנוגע למדדי ההצלחה שהתחייב להציג. המכונים סובלים ממחסור בכוח אדם, והרפורמה כללה תקציב של 100 מיליון שקל להעלאת שכר המטפלים. בעקבות הפרסום, יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת, ח"כ יוני משריקי, וח"כ לימור סון הר מלך, דרשו הבהרות מהמשרד לגבי אופן בחינת הרפורמה.

בנוסף, ישראל מציבה תנאי לא שגרתי לחזרת חברת פליי דובאי לנתב"ג: הצבת עמדות בידוק ומאבטחים ישראלים על אדמת איחוד האמירויות, דרישה הנחשבת פגיעה בריבונות האמירותית. הדרישה נובעת מניסיון פיגוע על טיסת פליי דובאי, אך נתקלת בסירוב אמירתי. האירוע מסתבך למשבר דיפלומטי שקט, כאשר שני הצדדים מסרבים למצמץ. כתוצאה מכך, חברת אמירייטס הודיעה כי נוסעים שהיו אמורים להגיע לדובאי ומשם להמשיך בטיסת המשך עם פליי דובאי, לא יורשו לעשות זאת. קו התעופה לתל אביב היה חלון הראווה של הסכמי אברהם, והפיכתו לזירת ניגוח הדדית מעידה על שחיקה באמון הדיפלומטי. המפסיד המיידי הוא הציבור הישראלי, עם היצע מצומצם ומחירים מאמירים, אך במישור המדיני הסכנה עמוקה יותר, שכן התנגשות בין צרכים ביטחוניים לשיקולי ריבונות עלולה להותיר צלקת ארוכת טווח ביחסים.