בדרך לעולם שלישי? הדו"ח שמזהיר מעתיד הכלכלה הישראלית

לקראת הבחירות לכנסת, פרסם פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, את "מדריך שורש 2026: האיום הכלכלי-חברתי על ישראל". הדו"ח מזהיר כי שילוב של ירידה בפריון, הקצאת משאבים שאינה מקדמת צמיחה, משבר חינוכי ובריחת מוחות עלולים לסכן את מעמדה של ישראל כמדינה מפותחת.

הדו"ח מצביע על נסיגה בפריון הכולל של ישראל בהשוואה למדינות ה-G7. בעוד שב-1975 הפריון בישראל היה גבוה ב-9% מהממוצע, ב-2023 הוא כבר היה נמוך ב-15%. גם בפריון העבודה לשעת עבודה, ישראל פיגרה ב-2024 אחרי שש מתוך שבע מדינות ה-G7, עם פער של 34% מול גרמניה.

הדו"ח דוחה את הטענה שהוצאות הביטחון פגעו בהשקעות האזרחיות, ומצביע על שינוי בסדרי עדיפויות תקציביים. בשנת 2024, ההטבות לחברה החרדית הסתכמו ב-37.5 מיליארד שקל, סכום הגבוה מתקציבי בתי החולים, האוניברסיטאות והמכללות יחד. הדו"ח מתאר משק מפוצל, עם פריון גבוה בהייטק (10% מהעובדים) אך נמוך ב-24% ביתר המשק.

הדו"ח מזהיר מפני משבר בחינוך והשלכות השינוי הדמוגרפי. ב-2026, כ-48% מתלמידי כיתה א' יהיו מהמגזרים החרדי והערבי, בעלי שיעורי תעסוקה והכנסה נמוכים. הישגי התלמידים במבחני פיז"ה נמוכים משמעותית מממוצע ה-OECD. בנוסף, מצוין כי שיעור הרופאים הישראלים העובדים בחו"ל כמעט שולש עצמו מאז 2000, וכי ב-2024 עזבו את ישראל כ-160% יותר ישראלים משישראל.

פרופ' בן-דוד מציג תוכנית "ישראל 2.0" הכוללת גיבוש תוכנית ליבה מחייבת לכלל התלמידים, שינוי סדרי עדיפויות תקציביים, רפורמה בשיטת הממשל וכינון חוקה. הוא מדגיש כי מדובר בהכרעה לעתיד המדינה, שאינה קשורה לימין או שמאל. ההשלכות על הציבור עשויות להתבטא בלחץ על מערכת המס, שחיקת שכר, יוקר מחיה וקושי במימון שירותים ציבוריים.