המשקיעים במתח: השאלה הגדולה לקראת הבחירות בישראל ובארה"ב

לקראת מערכות בחירות מקבילות בישראל ובארצות הברית, משקיעים מנסים להעריך את ההשפעות הכלכליות הצפויות. היסטורית, מאז 1950, מדד S&P 500 הניב תשואה ממוצעת של 15.4% ב-12 החודשים שלאחר בחירות אמצע קדנציה בארה"ב, כאשר בכל 19 מערכות הבחירות שנבדקו נרשמה תשואה חיובית. עם זאת, מודגש כי נתונים אלו אינם מוכיחים קשר סיבתי ישיר, שכן גורמים נוספים כמו ריבית, אינפלציה ורווחי חברות משפיעים גם הם על השווקים.

נתנאל לומר, כלכלן, מסביר כי מדיניות שתיתפס כתומכת בעסקים אינה מבטיחה בהכרח עליות במניות. הרכב הקונגרס ישפיע על יכולת הממשל לקדם חקיקה, אך יש לקחת בחשבון גם את הגירעון ואת עלות גיוס החוב. צעדים להקלה על חברות עלולים לייקר את המימון שלהן. אם המדיניות תרחיב את הגירעון ותעלה את תשואות האג"ח, הדבר עלול לפגוע בשווי מניות, במיוחד מניות צמיחה וטכנולוגיה. מנגד, עליית תשואות הנובעת מצמיחה חזקה עשויה להתלוות לשיפור ברווחיות.

בנוגע לשער השקל, הערכות מיולי העריכו כי ניצחון האופוזיציה בארה"ב עשוי לחזק את השקל ב-2%-3%, בעוד שניצחון נוסף של נתניהו עלול להחלישו בכ-3%. עם זאת, תמחור אופציות באותו מועד הצביע על תנועה מתונה יותר של כ-1%. לומר מדגיש כי מדובר בהערכה מוקדמת, ושער החליפין מושפע מגורמים רבים נוספים כמו פערי ריביות, זרימות הון והתפתחויות גלובליות.

המבחן הכלכלי של הממשלה הבאה, בישראל או בארה"ב, יהיה יכולתה להציג תקציב אמין, לממן צורכי ביטחון ולשמור על מסלול חוב סביר. מדיניות שתפחית את פרמיית הסיכון של ישראל עשויה לתמוך בשקל ובמחירי האג"ח הממשלתיות. ירידה בפרמיית הסיכון עשויה לסייע לחברות התלויות במימון מקומי, אך שקל חזק עלול להכביד על יצואניות ולהקטין את התשואה השקלית של השקעות בחו"ל. לדוגמה, עלייה של 10% במניות ארה"ב וירידה של 3% בדולר תביא לתשואה שקלית של כ-6.7% בלבד על השקעה של מיליון שקל.

לכן, לפני שינוי חשיפה בעקבות סקרי בחירות, חשוב להבין כיצד תיק ההשקעות כולו מושפע משינויים במניות, בריבית ובמטבע, ולהתאימו לצרכי המשפחה ולטווח ההשקעה.