אלו הבחירות הראשונות שלהם בארץ - והם יכולים להכריע אותן

יותר מ-130,000 עולים מברית המועצות לשעבר, בגיל 18 ומעלה, הגיעו לישראל מאז 2022, ומהווים כוח הצבעה משמעותי שיכול להשפיע על תוצאות הבחירות. מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי כשליש מהעולים החדשים (מאז 2014) עדיין מתלבטים למי להצביע, וכי הם נוטים פחות ימינה מקודמיהם. בעוד 59% מהעולים הוותיקים תומכים בימין, רק 31% מהעולים החדשים (מאז 2022) מצהירים על תמיכה זו.

אירוע שארגן "פרויקט זאב" בתל אביב, המיועד לעולים צעירים דוברי רוסית עד גיל 40, נועד להציג בפניהם את המפה הפוליטית הישראלית. באירוע השתתפו נציגי מפלגות מהימין והמרכז, אך לא מהשמאל הקיצוני. אהרון ברובינדר, העומד בראש הפרויקט, ציין כי מטרתו היא חינוך בלתי פורמלי בנושאי ציונות וזהות יהודית, שלדבריו נוטה מעט ימינה.

העולים החדשים מגיעים מרקע שונה מהגל הקודם של שנות ה-90. רבים מהם הגיעו מערים גדולות ברוסיה, לאחר שבנו קריירות והתרגלו לרמת חיים מערבית, כאשר הסיבה לעלייתם היא לרוב פוליטית ולא כלכלית, כפי שהיה בעבר. הם מתמודדים עם תרבות פוליטית ישראלית מורכבת, המכונה לעיתים "שוק הכרמל", ורבים מהם צורכים חדשות בעיקר דרך ערוצי טלגרם ברוסית.

למרות שהם מגיעים עם מטען פוליטי, רבים מהעולים החדשים עדיין מתקשים לתרגם אותו למפה הפוליטית הישראלית. חלקם, כמו בוריס פייבסקי, איש הייטק ממוסקווה, נוטים לימין אך עדיין לומדים את המפלגות. אחרים, כמו נועה טומין, שעלתה ממוסקווה, מדגישים את ההבדל בין הפוליטיקה הרוסית המדכאת לבין הדמוקרטיה הישראלית, ומנסים להסביר לעולים חדשים את חשיבות ההצבעה. ישנה תחושה בקרב חלק מהעולים כי המפלגות אינן פונות אליהם מספיק, וכי הקול הרוסי עלול להתפזר בין המפלגות השונות.

הפוליטיקאים מתחילים להבין את הפוטנציאל של "הקול הרוסי החדש", אך נתקלים באתגר להבין את הצרכים והרצונות של קהל מגוון זה. בעוד שמפלגות רבות מנסות לפנות אליהם בשפה הרוסית, המציאות מראה שתרגום המסר אינו מספיק. המפלגות צריכות להבין את ההבדלים בין העליות השונות ואת השינויים שעברו על הקהל הרוסי בישראל, במיוחד לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, שהשפיעו עמוקות על תחושת השייכות וההזדהות עם ישראל.