בריטניה מרחיבה סנקציות נגד התנחלויות; בנקים ויזמים ישראלים עלולים להיפגע

בריטניה הרחיבה את סמכויותיה להטיל סנקציות על גורמים המעורבים בבנייה, הרחבה ומימון של התנחלויות ישראליות ביהודה ושומרון. החל מה-15 באוקטובר, הממשלה הבריטית יכולה להפעיל הגבלות במסגרת משטר הסנקציות הקיים, בגין הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. הכללים החדשים מאפשרים להטיל הגבלות לא רק על המעורבים הישירים בפעילות הנחשבת בעיני לונדון לבלתי חוקית, אלא גם על תומכיהם הפיננסיים או האחרים. עם זאת, הדבר אינו מהווה הטלה אוטומטית של סנקציות על אזרחים או חברות ספציפיות.

הצעדים הבריטיים עלולים להשפיע על חברות בנייה, בנקים, חברות ביטוח וגופים נוספים המעורבים במימון פרויקטים התנחלותיים. הרשויות בבריטניה יוכלו להקפיא נכסים, להגביל פעולות פיננסיות ולמנוע כניסה למדינה של אנשים פרטיים שייכללו ברשימות הסנקציות.

ההחלטה מתקבלת ימים ספורים לפני סיום מועד הגשת הצעות במכרז לבניית 1,234 יחידות דיור באזור E1, בין ירושלים למעלה אדומים. מועד הגשת ההצעות הוא ה-19 באוקטובר, אך רשות מקרקעי ישראל הודיעה כי הדיון בהצעות ייערך רק ב-19 בנובמבר, לאחר הבחירות לכנסת. עוד קודם לכן, בספטמבר, בריטניה ומדינות נוספות הזהירו קבלנים מפני השלכות משפטיות ומוניטיניות של השתתפות בפרויקט.

לונדון רואה בבנייה באזור E1 איום על הרצף הטריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית, בשל מיקומו האסטרטגי בין מזרח ירושלים למעלה אדומים וחשיבותו לחיבור בין צפון הגדה הדרומית שלה.

בספטמבר, שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הודיע על צעדים נוספים נגד התרחבות ההתנחלויות, כולל הגבלות סחר עם התנחלויות מחוץ ל"קו הירוק". קנדה וצרפת הביעו כוונות דומות. הערכות בריטיות מדברות על 6 עד 9 חודשים להשלמת החקיקה הנדרשת להגבלות סחר. מנגנון הסנקציות החדש פועל בנפרד ומתיר ללונדון לפעול נגד גורמים ספציפיים כבר כעת. הבריטים מדגישים שההגבלות מכוונות נגד פעילות התנחלויות ולא נגד סחר עם ישראל בגבולות הקו הירוק.

הצעדים הבריטיים כבר גרמו למשבר דיפלומטי עם ישראל. בתגובה להצהרות לונדון בספטמבר, שר החוץ הישראלי, גדעון סער, הורה על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים. כתוצאה משיחות, הוסכם על צמצום הנוכחות הדיפלומטית הבריטית: הקונסוליה הפסיקה את פעילותה במתכונתה הקודמת, 20 דיפלומטים יעזבו את ישראל, אך תישאר "הנציגות הבריטית בירושלים" עם שבעה עובדים, שתמשיך לספק שירותים בסיסיים ולשמור על קשר עם הפלסטינים.

בריטניה מבססת את פעולותיה על המשפט ההומניטרי הבינלאומי ועל פסיקת בית הדין הבינלאומי בהאג משנת 2024, שקבע כי נוכחות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים אינה חוקית. ישראל חולקת על גישה זו ומתנגדת לסנקציות בינלאומיות הקשורות לפעילות התנחלויות.