בריטניה מרחיבה סמכויות סנקציות; חשש מפגיעה בכלכלה הישראלית

בריטניה הרחיבה את סמכויותיה להטלת סנקציות, מה שפותח פתח להגבלות אפשריות נגד בנקים, חברות בנייה ויזמים ישראלים. צעדים אלו, שנכנסו לתוקף לקראת סיום מכרז לבניית 1,234 יחידות דיור באזור E1, בין ירושלים למעלה אדומים, נועדו להגביר את הלחץ על ישראל על רקע המחלוקת סביב הבנייה ביהודה ושומרון והמשבר הדיפלומטי בין לונדון לירושלים.

הכללים החדשים מאפשרים לרשויות בבריטניה להטיל הגבלות על גורמים פרטיים וציבוריים המעורבים בהפרות חמורות של המשפט הבינלאומי, וכן על ארגונים המספקים מימון או תמיכה לפעילויות כאלו. צעדים אפשריים כוללים הקפאת נכסים, הגבלות פיננסיות, איסורי כניסה לבריטניה ופסילה מתפקידי ניהול. עם זאת, הדבר אינו מהווה הטלה אוטומטית של סנקציות, ונדרש לעמוד בקריטריונים חוקיים ספציפיים.

גורמים פוליטיים וארגונים בבריטניה המתנגדים לבנייה בהתנחלויות כבר מגבירים את הלחץ על המגזר הפיננסי, וקראו לבנקים להעריך סיכונים הקשורים למימון פרויקטים כמו E1. קיים חשש כי סנקציות אפשריות יגרמו לבנקים לסרב לממן בנייה או להחמיר תנאי שיתוף פעולה עם חברות המעורבות בפרויקטים כאלו. ארגון Britain Palestine Project אף הזהיר קבלנים וחברות מפני השלכות על קשריהם העסקיים הבינלאומיים.

בישראל חוששים שההשלכות יחצו את גבולות הפרויקטים הספציפיים, וכי בנקים וספקים זרים יתקשו להבחין בין חברות הפועלות בהתנחלויות לאלו שלא, מה שעלול לפגוע בעסקים ישראליים באופן רחב יותר. תנועת "שלום עכשיו" גינתה את הצעד וטענה כי התפתחות ההתנחלויות יוצרת סיכונים כלכליים, והטילה את האחריות על ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. התנועה הזהירה כי "היום אלו סנקציות נגד ההתנחלויות, מחר הן יגיעו לכל בית בישראל".

מנגד, ישנה ביקורת גם בתוך בריטניה על המדיניות, כאשר גורמים באופוזיציה השמרנית הזהירו מפני פגיעה בעובדים ובעסקים פלסטינים. משרד החוץ הבריטי הדגיש כי הרחבת סמכויות הסנקציות היא שינוי מדיניות גלובלי, שאינו מכוון ספציפית נגד ישראל, אלא נועד להתמודד עם הפרות זכויות אדם ומשפט הומניטרי ברחבי העולם. הובהר כי המנגנון החדש אינו כולל הגבלות סחר, וכי צעדים כאלו יידונו במסגרת חקיקה נפרדת. בריטניה גם יצרה מנגנון לאימוץ זמני של סנקציות שהוטלו על ידי מדינות שותפות.