בזמן מלחמה והעלאות מסים, הכספים הקואליציוניים גדלו פי כמה וכמה

בזמן מלחמה והעלאות מסים, הכספים הקואליציוניים בישראל גדלו באופן דרמטי. בשנת 2022, הממשלה הקודמת חילקה כ-700 מיליון שקל בכספים קואליציוניים. לעומת זאת, הממשלה הנוכחית חילקה ב-2023 כ-5.7 מיליארד שקל, גידול של כ-714%. ב-2024 חולקו כ-7.9 מיליארד שקל נוספים, וב-2025 כ-4.6 מיליארד. סך הכל, בין 2023 ל-2026 חולקו כ-20.1 מיליארד שקל באופן רשמי, ועוד כ-1.4 מיליארד שקל במחטפים שונים.

הכספים הללו מועברים בעיקר למוסדות חינוך חרדיים, ישיבות, שירותי דת והתיישבות, ולעיתים קרובות ללא פיקוח מספק או לימודי ליבה. חלק מהכספים הועברו לתקציב הבסיס ויצאו מהפיקוח המיוחד, ומאות מיליוני שקלים הועברו בניגוד להנחיות היועצת המשפטית לממשלה, ואף בניגוד לפסיקת בג״ץ בנוגע להעברת תקציבים למוסדות בהם לומדים משתמטים מגיוס.

הגידול בהיקף הכספים הקואליציוניים מגיע במקביל לירידה של ישראל במדד תפיסת השחיתות העולמי, ממקום 30 ל-35. המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין כי שימוש בכספי ציבור וניגודי עניינים הם בין הסיבות לירידה זו. במקביל, הממשלה העלתה מיסים בהיקף של כ-35 מיליארד שקל מאז 2023, קיצצה בתקציבי שירותים חיוניים, וטרם מימשה הבטחות בחירות מרכזיות כמו מעונות יום חינם.

בנוסף, הממשלה הקימה שלושה משרדים חדשים, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, משרד המורשת, ומשרד ירושלים והמסורת, שהתקציב הכולל שלהם הוכפל לכ-1.4 מיליארד שקל בשנה, וכמעט חמישה מיליארד שקל בארבע שנות כהונתה. זאת, בעוד שהמדינה נמצאת במלחמה, הגירעון הממשלתי זינק והמיסים עלו.