נשלם יותר מיסים ונקבל פחות בחזרה: מה מחכה לישראלים אחרי הבחירות

הזינוק בהוצאות הביטחון בעקבות המלחמה מציב אתגר כלכלי משמעותי בפני הממשלה הבאה, אשר צפוי להשפיע על כיסם של האזרחים. למרות שהכלכלה הישראלית יציבה וצומחת, רבים מהישראלים אינם חשים זאת במציאות היומיומית. מומחים מסכימים שהמצב הנוכחי אינו בר-קיימא, ומצביעים על ארבעה אתגרים מרכזיים: קריסה הדרגתית של שירותים חברתיים, פערים בכוח הקנייה, אי-התאמה של מערכת החינוך למציאות שוק העבודה, ומשבר אמון ציבורי בממשלה.

לפני המלחמה, כלכלת ישראל הייתה איתנה, עם חוב נמוך והכנסות גבוהות מהוצאות, הודות ל"כריות ביטחון" שנבנו במשך שנים. עם זאת, פערים ברמת החיים לעומת מדינות מפותחות ורמת הוצאה אזרחית נמוכה בחינוך, בריאות ותשתיות היו קיימים. המלחמה באוקטובר 2023 הובילה לזינוק דרמטי בתקציב הביטחון, מכ-60 מיליארד שקלים ב-2022 לכ-160 מיליארד שקלים ב-2026. מימון הזינוק נעשה באמצעות קיצוצים בתקציבים אחרים, העלאות מיסים והגדלת החוב.

האתגר הראשון הוא קריסת השירותים החברתיים, המתבטאת בקיצוץ הדרגתי בתקציבים לחינוך, בריאות ותשתיות, מה שמאלץ את האזרחים להשלים את החסר מכיסם. האתגר השני הוא שהצמיחה הכלכלית אינה מגיעה לכלל האוכלוסייה, וכוח הקנייה של העובד הישראלי נמוך משמעותית מממוצע ה-OECD. האתגר השלישי נוגע להתאמת מערכת החינוך וההכשרות למציאות שוק העבודה המודרני, במיוחד בחברות החרדית והערבית, וכן להתמודדות עם מהפכת הבינה המלאכותית.

האתגר הרביעי הוא משבר אמון הציבור בממשלה, הנובע מחלוקת תקציב לא שוויונית והעברת כספים למגזרים מועדפים. רוב הישראלים (69%) חשים שאינם מקבלים תמורה הולמת למיסים שהם משלמים, מה שמקשה על נכונותם לשלם מיסים נוספים. קיימת מחלוקת בין מומחים לגבי הפתרון: האם לבטל פטורים והטבות מס, להעלות מיסים, או להתמקד בצמיחה ובהתייעלות. המכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בהרחבת בסיס המס והעלאתו, בעוד פורום קהלת מדגיש את הצורך בביטול פטורים, שיפור גבייה והתייעלות, וחושש מהעלאת מס שתכביד על הצמיחה.

המומחים מציעים צעדים ראשוניים להשבת אמון הציבור, כגון רפורמות שיטיבו עם כלל הציבור, קיצוץ תקציבים מגזריים וביטול פטורים. ישנה הסכמה כי הממשלה הבאה צריכה לנהל את המצב בצורה מושכלת, למזער נזקים ולבצע התאמות למציאות, תוך התחשבות בכך שחלק קטן מהאוכלוסייה נושא ברוב נטל המס.