ממחסור ברופאים ועד שיקום הצפון: האתגרים שמחכים לממשלה הבאה

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, התריעה על מחסור חמור במורים, אלימות נגד עובדי הוראה והצורך בתוכנית אסטרטגית ארוכת טווח למערכת החינוך. לדבריה, משרדי האוצר והחינוך התעלמו מאזהרותיה, וכיום ניכרות השלכות המחסור. היא קראה להכשרת מורים איכותיים ולהבאתם למערכת, וציינה כי מתחילת השנה טופלו כ-20 מקרי אלימות נגד מורים, לעומת 80 בשנה שעברה. בן דויד הדגישה את הצורך בשיתוף פעולה בין שר החינוך לארגוני המורים, וכן העלאת שכר המורים וחיזוק מעמדם. היא התנגדה להעברת סמכויות חינוך לרשויות המקומיות, וטענה כי הדבר יעמיק פערים ויפגע באופי הציבורי של החינוך.

מנכ"לית המועצה להשכלה גבוהה, ד"ר מאיה לוגסי בן חמו, התייחסה להשפעת הבינה המלאכותית על האקדמיה והודיעה על רכישת כוח מחשוב ייעודי לחוקרים בעלות של 450 מיליון שקל. בנוסף, היא סיפרה על פתיחת שלוש פקולטות לרפואה חדשות באוניברסיטת רייכמן, מכון ויצמן ואוניברסיטת חיפה, כדי לטפל במחסור ברופאים, והצביעה על גידול של כ-90% במספר הסטודנטים לרפואה בשש שנים.

מנכ"לית ההסתדרות הרפואית, עו"ד לאה ופנר, הזהירה מפני משבר עזיבת רופאים מישראל וקראה לממשלה הבאה לעצור את התופעה ולהחזיר רופאים מחו"ל. היא הסבירה כי תנאי עבודה קשים, שעות עבודה מרובות ומשכורות נמוכות דוחפים רופאים להגר. ופנר מתחה ביקורת על הזנחת מערכת בריאות הנפש ועל חוסר ההשקעה הציבורית בתחום, וקראה להקצות תקציבים משמעותיים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.

בנוגע לזכות ההצבעה של ישראלים בחו"ל, נשיא AID Coalition FLY & VOTE, יהונתן בר שדה, הציג סקר לפיו 84% מהישראלים בחו"ל רואים בבחירות הקרובות כקריטיות. הוא קרא לשנות את שיטת ההצבעה כך שתתאים למציאות הנוכחית. נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, ציין כי ההתפלגות הפוליטית בקרב ישראלים בחו"ל דומה לזו שבישראל.

מנכ"ל "תנועת אור", רוני פלמר, יחד עם ראשי הערים כרמיאל ומואדימונה, הדגישו את הצורך להפוך את הצפון והדרום למרכזי חיים חדשים בישראל, תוך השקעה של 300 מיליארד שקל, בדומה להשקעה במלחמה. הם קראו לשינוי סדרי עדיפויות ממשלתיים ולהתמקדות בפיתוח הפריפריה.

בנוסף, מנכ"ל עמותת "בשביל המחר", לביא זמיר, יחד עם נציגות עמותות נוספות, קראו למדינה לקחת אחריות על הטיפול בחוסן הנפשי של אנשי המילואים והלוחמים, ולהבטיח תקצוב קבוע לסל המענים. הם ציינו כי כ-35%-40% מאנשי המילואים צפויים לחוות תסמינים פוסט-טראומטיים, וכי ישנה רשימת המתנה ארוכה לסיוע.