נתניהו הוא הגוש החוסם של המדינה

המאמר טוען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מהווה מכשול להקמת ממשלת אחדות חיונית לישראל, בניגוד למנהיגות העבר. הכותב משווה את נתניהו למנחם בגין, שהתפטר מתפקידו בשנת 1983 בעקבות מלחמת לבנון הראשונה והטבח בסברה ושתילה, ותמך בהקמת ממשלת אחדות. בגין, למרות מחלתו, פעל למנוע הקמת ממשלה שתלויה בגורמים קיצוניים כמו מאיר כהנא, והוביל לנסיגה מלבנון ולהקמת צד"ל.

בניגוד לכך, נתניהו מתואר כמי שמונע הקמת ממשלת אחדות שתפיק לקחים מהמחדל של 7 באוקטובר. המאמר מזכיר את דברי נשיא המדינה יצחק הרצוג על רצונו למנוע בחירות חוזרות, אך טוען שהרצוג מתעלם מההבדלים בין התקופות ומתייחס לממשלת נתניהו כאילו האסון לא קרה. הכותב מציע מודל לממשלת אחדות רוטציונית ללא נתניהו, שתכלול מפלגות מרכז-שמאל ומרכז-ימין, ותשאיר מפלגות חרדיות וקיצוניות באופוזיציה.

המאמר מבקר בחריפות את הליכוד הנוכחי, וטוען כי נתניהו אינו יכול להיות חלק מממשלת אחדות, לא רק בשל מחדל 7 באוקטובר שלא נחקר, אלא גם בשל התנהלותו מול בני גנץ. הכותב סבור כי גם אם נתניהו לא היה עומד בראש הממשלה, לא הייתה לו הגדלות הנפש של בגין לסייע לממשלת אחדות אלטרנטיבית. המאמר מסתיים בקביעה כי נתניהו הוא המכשול העיקרי לתנועתה של ישראל קדימה, וכי יש להחליפו לאחר 20 שנות שלטון.