פופוליסט הנשען על שלילת האחר לא מסוגל לממשלת אחדות יציבה

ראש הממשלה בנימין נתניהו נוטה להקים ממשלות אחדות רק כאשר אין לו ברירה, אך ממשלות אלו נוטות להתפרק במהירות, כפי שהיסטוריית כהונותיו מראה. מאז 2012, אף שותף פוליטי בכיר לא השלים עמו כהונה מלאה, כאשר ממשלותיו התפרקו בטווח של 70 יום עד 20 חודשים. התנהלות זו, המלווה את נתניהו מ-1997, מתוארת על ידי חוקרי פופוליזם כדפוס של "אנחנו או הם", בו המנהיג רואה עצמו כנציג היחיד של העם ויריביו נתפסים כאויביו.

נתניהו השתמש ברטוריקה זו לאורך השנים, החל מאמירות על "שמאל ששכח מה זה להיות יהודים" ב-1997, דרך אזהרות מפני "המצביעים הערבים" ב-2015, ועד לטענות על "דיפ סטייט בשירות השמאל" ב-2025. דפוס זה, המגדיר את יריביו הפוליטיים כ"אויבי העם", כולל התקשורת, מערכת המשפט, ואף אזרחים ערבים, כחלק מתפיסה פופוליסטית של שלילת הפלורליזם.

ממשלות האחדות שהקים נתניהו, כולל עם קדימה (2012), יש עתיד והתנועה (2013), כחול לבן (2020) והמחנה הממלכתי (2023), התפרקו בשל עימותים עם שותפיו הבכירים. לדוגמה, ממשלת הרוטציה עם גנץ התפרקה כאשר נתניהו סירב להעביר תקציב מדינה, והרוטציה עם גנץ ב-2023 התפרקה על רקע חילוקי דעות בנוגע לעסקת חטופים. נתניהו עצמו הודה כי הרוטציה עם גנץ נבעה משיקולים מספריים ולא מתחושת חירום לאומית.

חוקרי פופוליזם, כמו איילה פניבסקי ויוליוס רוגנהופר, מנתחים את נתניהו כפופוליסט המשתמש בסיסמה "אנחנו או הם". לפי הפילוסוף יאן-ורנר מילר, מנהיג פופוליסטי טוען שהוא מייצג את העם כולו, ולכן יריביו אינם לגיטימיים. התנהלותו של נתניהו, המקים ממשלות רחבות רק כשאין לו ברירה ומתקשה לשמרן, תואמת מודל זה, המדגיש את שלילת הפלורליזם והשותפות השוויונית.

ההיסטוריה מראה כי ממשלות אחדות בראשות נתניהו נוטות להיות קצרות מועד. ממשלת האחדות עם קדימה התפרקה לאחר כ-70 יום, וממשלת הרוטציה עם גנץ החזיקה כשבעה חודשים. גם ממשלת החירום עם גנץ, שהוקמה לאחר ה-7 באוקטובר, הסתיימה בפרישתו של גנץ לאחר כ-8 חודשים, בשל חילוקי דעות אסטרטגיים. נתניהו עצמו הצהיר על כווונתו להקים "ממשלה לאומית רחבה ויציבה" לאחר הבחירות, אך ההיסטוריה מעלה ספקות לגבי יכולתה של ממשלה כזו להחזיק מעמד תחת הנהגתו.