כיצד משפיע הבינה המלאכותית על קמפיינים פוליטיים?
תורגם ותומצת מתוך Al-Shams על ידי baba
מומחה לאסטרטגיות פוליטיות, עלאא אגבריה, מסביר כיצד בינה מלאכותית משנה קמפיינים פוליטיים, מאפשרת יצירת פרסומות במהירות ובעלות נמוכה, אך עלולה להשפיע על תפיסת הבוחרים. הוא מזהיר מפני "הנדסת תפיסה" באמצעות AI, שיכולה ליצור תכנים שקריים המשפיעים על דעת הקהל, גם אם הבוחר מודע למקורם. אגבריה מציין כי ישראל מפגרת בשימוש בטכנולוגיה זו, אך החברה הערבית מתחילה לאמץ אותה. הוא מדגיש כי למרות ש-AI אינו הגורם המכריע, חזרתיות המסרים עלולה להשפיע על הבוחר, ומזהיר מפני סיכונים נוספים כמו חיקוי קולות וגניבת זהויות.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- מומחה: בינה מלאכותית מאפשרת יצירת פרסומות פוליטיות במהירות ובעלות נמוכה.
- אגבריה מזהיר מהשפעת תכנים מלאכותיים על תפיסת הבוחר ועל הקשר בין אמת לתפיסות.
- המומחה מצביע על חשש מ"הנדסת תפיסה" באמצעות AI ליצירת תכנים שקריים.
- ישראל מפגרת בשימוש בפרסומות AI, אך החברה הערבית מתחילה לאמץ טכנולוגיה זו.
- המומחה מזהיר מסיכונים נוספים של AI, כולל חיקוי קולות וגניבת זהויות.
מומחה לאסטרטגיות שיווק וקמפיינים פוליטיים, עלאא אגבריה, מסביר כיצד שימוש בבינה מלאכותית (AI) בקמפיינים פוליטיים מאפשר יצירת פרסומות במהירות ובעלות נמוכה יותר. עם זאת, הוא מזהיר כי התמקדות ביתרונות אלו עלולה להסיט את תשומת הלב מהשפעת התכנים המלאכותיים על הבוחרים.
אגבריה ציין כי חלק מהפרסומות המופקות באמצעות AI אינן משקפות את החברה הערבית או את תפיסת הבוחר את המועמד. הוא הדגיש כי טכנולוגיות אלו לא רק משנות את אופן יצירת הפרסום הפוליטי, אלא גם עלולות להשפיע על הקשר בין אמת לתפיסות ועל אמון הבוחר במועמדים.
המומחה הסביר כי אחד החששות המרכזיים הוא המעבר מיצירת מסר פוליטי למה שהוא כינה "הנדסת תפיסה". באמצעות AI, מפלגות יכולות ליצור סצנות ותמונות המעצבות תפיסות ספציפיות של מועמדים בציבור. לדוגמה, ניתן ליצור קטעים המציגים מועמד תוקף יריב או מציגים אותו באור חלש ומגמגם, גם אם אירועים אלו לא התרחשו במציאות. לדבריו, חזרה על מסרים אלו עלולה לחזק תדמית מסוימת במוחו של הבוחר.
אגבריה הדגיש כי ההשפעה אינה תלויה רק בשאלה אם הבוחר מאמין לסרטון, אלא גם בכך שהתכנים המלאכותיים יכולים להשפיע גם אם הבוחר מודע לכך שהם נוצרו באמצעות AI. הוא הסביר כי ההבחנה בין אמת לתוכן מלאכותי אינה תמיד קלה, גם עבור אנשי שיווק. צפיפות התכנים וחזרתיות המסרים עלולים לגרום לתמונה המוצגת בפרסומת להיראות מוכרת, וההשפעה הפסיכולוגית עלולה להימשך גם כאשר הבוחר יודע שהסצנה אינה אמיתית.
בהשוואה לחוויות בינלאומיות, אגבריה ציין כי ישראל מפגרת בשימוש בפרסומות מסוג זה בהשוואה למדינות אחרות. הוא הזכיר שימוש בקטעים שנוצרו באמצעות AI במהלך המלחמה האחרונה בין איראן לארצות הברית, שלדבריו השפיעו על דעת הקהל. הוא הוסיף כי יצירת חלק מהסרטונים הללו אינה דורשת יותר מחצי שעה או שעה, וכי גם החברה הערבית החלה לראות שימוש בכלים אלו בקמפיינים ופרסומות פוליטיות.
למרות זאת, אגבריה סבור כי פרסומות AI אינן בהכרח הגורם המכריע בהחלטת ההצבעה, שכן בוחרים נוטים להצביע למפלגה שמסריה תואמים את אמונותיהם. עם זאת, הוא הדגיש כי המשך חזרתיות של מסרים, גם אם נוצרו באמצעות AI, יכול להשפיע על הבוחר ועל תפיסתו את המפלגות והמועמדים.
לבסוף, אגבריה הזהיר כי הסיכונים של AI אינם מוגבלים לפרסום פוליטי בלבד, אלא כוללים גם אפשרות לחיקוי קולות, גניבת זהויות ויצירת תוכן שקשה להבחין בינו לבין המציאות. הוא גם הצביע על כמות המידע שמשתמשים חולקים בפלטפורמות דיגיטליות וכלי AI, וטען כי נתונים והתנהגויות אלו עלולים לאפשר הבנה רחבה יותר של המשתמשים והשפעה עליהם. הוא סיכם באומרו כי האדם הוא זה שמפתח את הכלים הללו וקובע כיצד להשתמש בהם, אך הזהיר כי שימוש לרעה בהם עלול לפתוח פתח לסיכונים שקשה לחזות או לשלוט בהם.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.