"הארץ" הסביר: "פעולות התגמול מוכיחות עד כמה ישראל דבקה בשלום"

לפני 70 שנה, ב-10 באוקטובר 1956, פוצץ צה"ל את בניין משטרת קלקיליה במסגרת פעולת תגמול אחרונה בעשור הראשון לקיום המדינה. ההחלטה על הפעולה התקבלה בעקבות שתי פעולות טרור שביצעו חוליות ירדניות באותו חודש: רצח חמישה עובדי סולל בונה ליד באר שבע, ורצח שני פועלים בפרדס בשרון. בארכיון המדינה הוסבר כי מדיניות ההבלגה הקודמת התפרשה כחולשה, ולכן הוחלט על תגובה נמרצת. המבצע, בפיקודו של הרמטכ"ל, החל בהפגזה על מוצבים ירדניים, ולאחר מכן פוצץ גדוד הנח"ל המוצנח, בפיקודו של מוטה גור, את תחנת המשטרה. הכוחות נתקלו בהתנגדות חזקה מהצפוי, וחטיבת הצנחנים, בפיקודו של אריאל שרון, נקלעה לקרב קשה. בפעולה נהרגו 18 חיילי צה"ל ונפצעו 68, ובצד הירדני נהרגו 88 חיילים. מספר הנפגעים היה הגבוה ביותר עד אז בפעולות תגמול. כתב "הארץ" אדווין רות תיאר את סיום הקרב ואת האווירה של התרגשות ורווחה בקרב החיילים. פעולות התגמול היו אמצעי הרתעה נגד פעולות טרור של מסתננים ממצרים וירדן, מתוך גישה של "יד חזקה". הפעולה בקלקיליה הייתה האחרונה בגבול הירדני בשנות ה-50, והן חודשו ב-1965 עם תחילת פיגועי פת"ח. מאמר המערכת של "הארץ" הצדיק את הפעולה, למרות המחיר הכבד, וטען כי היא מוכיחה את דבקותה של ישראל בשלום ואת היותה מדינה שאינה תוקפנית, בניגוד למדינות אחרות שהיו נוקטות בצעדים קיצוניים יותר.