70% מהצעירים שואפים לתואר, 15.4% כבר הגישו מועמדות לאקדמיה

רוב הצעירים הישראלים שנולדו בשנת 2004 שואפים להשיג תואר אקדמי, אך רק חלק קטן מהם הגיש עד כה מועמדות למוסדות להשכלה גבוהה. על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), 70.1% מבני שנתון זה מצפים להשיג תואר במהלך חייהם, בעוד שרק 15.4% הגישו מועמדות עד שנת הלימודים הנוכחית (2024/25). מבין אלו שהגישו מועמדות, 74.6% התקבלו והחלו ללמוד.

הנתונים, המופיעים בסקירה הראשונה של הלמ"ס על ילידי 2004, חושפים כי 88% מהם השלימו 12 שנות לימוד, ו-62.1% היו זכאים לתעודת בגרות, כאשר שיעור הזכאות בקרב נשים (68.2%) גבוה משמעותית מזה של גברים (56.3%). פער זה בא לידי ביטוי גם בשאיפות להשכלה גבוהה: 75% מהנשים מצפות לתואר כלשהו, לעומת 65.4% מהגברים. השאיפה לתואר ראשון היא הנפוצה ביותר (32.6%), ואחריה תואר שני או לימודי רפואה (26.9%), ותואר שלישי (10.6%).

השכלה גבוהה קשורה באופן הדוק להישגי הבגרות; 81.1% מהזכאים לבגרות שואפים לתואר, לעומת 53.3% מהצעירים ללא בגרות. הסיבה המרכזית לבחירה בלימודים אקדמיים היא הרצון לעסוק בתחום מעניין (49.8%), בעוד ש-30% רואים בכך דרך להתקדמות כלכלית ו-16.7% מציינים אהבה ללמידה. בקרב אלו שאינם מתכננים לימודים אקדמיים, 53.3% מציינים חוסר עניין במסגרת האקדמית, ו-20% עדיין מגבשים תוכניות.

הנתונים מגיעים על רקע שינויים בשוק העבודה, בו שיעור בעלי המקצוע האקדמי מקרב דורשי העבודה עולה, ובמקביל ישנה תחרות גוברת על משרות. בתחומים מדעיים, כמו מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה, יש קשר חזק בין בגרות מוגברת לבין הגשת מועמדות ללימודים גבוהים, במיוחד בתחומי הרפואה, ההנדסה ומדעי המחשב. עם זאת, קיימים פערים בין העדפות הצעירים כפי שבאו לידי ביטוי בסקר לבין הבחירות בפועל של סטודנטים חדשים, למשל בתחומי ההנדסה והחינוך.

באוניברסיטת תל אביב צפוי להירשם שיא במספר הסטודנטים לתואר ראשון בשנת הלימודים תשפ"ז. במקביל, נרשמה ירידה חדה של 40% במספר הנרשמים למדעי המחשב בשנה שעברה, על רקע קשיים בהשתלבות במשרות התחלתיות. המשפחה נותרה הגורם המרכזי המשפיע על בחירת התחום הלימודי, כאשר 35% מהצעירים ציינו הורים ובני משפחה כמקור החשיפה העיקרי.