ביטוח לאומי מקבל פסיקה דרמטית: שינוי מהפכני בדרך לקצבאות
בית המשפט העליון קבע כי המוסד לביטוח לאומי לא יוכל עוד להיות מעורב במינוי רופאים פוסקים בוועדות הרפואיות, והאחריות תעבור לשר העבודה. פסק הדין, שניתן פה אחד, נועד להבטיח את עצמאות הוועדות ולהפריד בין הגוף המשלם את הקצבאות לבין הגורם המכריע במחלוקות. המדינה קיבלה 12 חודשים להיערכות, והיא תידרש לגבש מנגנון חדש למינוי הרופאים.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- בג״ץ קבע כי המוסד לביטוח לאומי לא יהיה מעורב במינוי רופאים פוסקים בוועדות הרפואיות.
- האחריות למינוי הרופאים, קידומם והפסקת כהונתם תעבור באופן בלעדי לשר העבודה.
- השינוי נועד להבטיח את עצמאות הוועדות הרפואיות ולהפריד בין הגוף המשלם את הקצבאות לגורם המכריע במחלוקות.
- בג״ץ העניק למדינה 12 חודשים להיערכות וגיבוש מנגנון חדש למינוי הרופאים.
- העתירה הוגשה על ידי לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות החולה והעמותה הישראלית לסרטן העור.
- המדינה חויבה לשלם לעותרות הוצאות משפט בסך 15,000 שקל.
בית המשפט העליון, בשבתו כבג״ץ, קבע כי המוסד לביטוח לאומי לא יוכל עוד להיות מעורב בהליכי מינוי הרופאים המשמשים פוסקים בוועדות הרפואיות. לפי פסק הדין, האחריות למינויים, הארכת כהונתם, קידומם והפסקתם, תהיה נתונה באופן בלעדי לשר העבודה, שיפעיל את סמכותו באופן עצמאי. פסק הדין, שניתן פה אחד על ידי השופטת יעל וילנר, בהסכמת המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט אלכס שטיין, עשוי להביא לשינוי משמעותי במנגנון מינוי הרופאים בוועדות הרפואיות, אשר קובעות את זכויותיהם של מבוטחי הביטוח הלאומי.
בג״ץ העניק למדינה תקופת התארגנות של 12 חודשים ליישום השינוי, כדי לאפשר לה להיערך להעברת האחריות ולגבש מנגנון שיבטיח את המשך פעילותן התקינה של הוועדות. במשך שנים היה הביטוח הלאומי מעורב בתהליכי המינוי, מה שעורר חשש מוסדי לניגוד עניינים, שכן המוסד הוא צד מרכזי במחלוקות והגוף המשלם את הקצבאות.
העתירה הוגשה בשנת 2021 על ידי לשכת עורכי הדין, האגודה לזכויות החולה והעמותה הישראלית לסרטן העור, בטענה כי הביטוח הלאומי קיבל סמכויות שהחוק מייעד לשר העבודה. למרות ניסיונות שנעשו בשנים האחרונות לצמצם את מעורבות המוסד, בג״ץ קבע כי השינויים לא פתרו את הבעיה העקרונית של השפעה מהותית על זהות הרופאים.
השופטת וילנר הבהירה כי מטרת ההסדר היא להפריד בין המוסד, שהוא צד להליכים, לבין הרופאים המכריעים בהם, וכי מעורבות הביטוח הלאומי לא הסתכמה בסיוע טכני. גם מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס, המליץ עוד בשנת 2009 להפסיק את מעורבות הביטוח הלאומי במינוי הפוסקים הרפואיים. פסק הדין אינו שולל לחלוטין את האפשרות של הביטוח הלאומי והמבוטחים להביע את עמדתם בנוגע לתפקוד רופאים, אך הם לא יהיו שותפים להליכי המינוי עצמם.
השופטים הדגישו כי הוועדות הרפואיות הן גופים מעין-שיפוטיים המחויבים לפעול באופן עצמאי, ללא משוא פנים, כדי להבטיח את אמון הציבור במערכת. המדינה חויבה לשלם לעותרות הוצאות משפט בסך 15,000 שקל. כעת עומדת בפני משרד העבודה והמדינה המשימה לגבש בתוך 12 חודשים מנגנון שיאפשר להעביר את הליכי המינוי והניהול של הפוסקים הרפואיים לאחריות השר.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
ימין 1ערבית 2אחרים 5
