תירוש ביקשה להגביל את חקירת מנדלבליט - ואז הגיעה שאלת השופט

במהלך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו, התפתח עימות משפטי בין התביעה להגנה בנוגע לאפשרות לחקור את מנדלבליט על שיקול הדעת שהוביל להגשת כתב האישום.

נציגת התביעה, עו"ד יהודית תירוש, טענה כי הפסיקה אינה מאפשרת לחקור תובע על הסיבות שהובילו להחלטתו להגיש כתב אישום, גם כאשר מדובר ביועץ המשפטי לממשלה. היא ביקשה להבחין בין שאלות הנוגעות לפעולות שביצע מנדלבליט במסגרת תפקידו, כמו אישורים וחתימות, לבין שאלות המבקשות לבחון את שיקול דעתו האישי והערכותיו לגבי חומר הראיות.

סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, חלק על האופן שבו הציגה תירוש את עמדת ההגנה, והשופטים, ובראשם השופט עודד שחם, ביקשו לברר את גבולות החקירה ואת משמעות הטענות שהועלו. השופט שחם התערב וביקש לברר את המשמעות המשפטית המעשית של טענות ההגנה, ותירוש השיבה כי ההכרעה צריכה להתבסס על הראיות עצמן ולא על חקירת התובע לגבי מחשבותיו.

התנגדות התביעה משרטטת קו אדום סביב חסינות שיקול הדעת המקצועי של רשויות התביעה, בטענה שיש לבחון את צדקת הגשת כתב האישום על סמך ניתוח אובייקטיבי של הראיות, ולא באמצעות חקירת התובע על הערכותיו הסובייקטיביות. ההגנה טוענת כי הגבלה זו מקשה על ערעור תקינות תהליכי קבלת ההחלטות, אך היא ממקדת את הזרקור בשאלה האם התשתית הראייתית עומדת במבחן משפטי עצמאי.