פיתוח ישראלי חדש: מערכת מבוססת בינה מלאכותית לאיתור טרוריסטים דרך סמארטפון
תורגם ותומצת מתוך Vesty על ידי baba
חברת SDS הישראלית פיתחה מערכת בינה מלאכותית חדשה, TruthAI, המאפשרת לזהות טרוריסטים פוטנציאליים דרך סמארטפון ללא מגע פיזי. המערכת מנתחת תגובות פסיכופיזיות של הנבדק לשאלות, ומסוגלת לזהות חשודים בתוך דקות. למרות שהטכנולוגיה מבוססת על פיתוחים קודמים, היא מתמודדת עם אתגרי דיוק והתנגדות בינלאומית בשל חששות לפרטיות וחוקים מגבילים, בעיקר באירופה וארה"ב. בישראל נבחנת אפשרות ליישום המערכת עבור עובדי חברות תעופה זרות.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- חברת SDS הישראלית פיתחה מערכת בינה מלאכותית לאיתור טרוריסטים דרך סמארטפון.
- המערכת, TruthAI, מנתחת תגובות פסיכופיזיות ללא מגע פיזי ומזהה חשודים בתוך דקות.
- הפיתוח נועד להתמודד עם איומים שמקורם בתוך צוותי הטיסה, בעיה מוכרת בתעופה.
- לטכנולוגיה יש שיעורי כשל של 4% בזיהוי שגוי ו-10% בחמיקת חשודים.
- קיימת התנגדות בינלאומית חריפה לשימוש בטכנולוגיה בשל חששות לפרטיות וחוקים מגבילים.
בעקבות אירוע שהתרחש בטיסת Flydubai לישראל, בו נדרשה עמידותו של הטייס וגבורת הנוסעים כדי למנוע אסון, חברת SDS הישראלית הציגה מערכת חדשנית לאיתור טרוריסטים פוטנציאליים באמצעות בינה מלאכותית. המערכת, המבוססת על אלגוריתמים מורכבים, מאפשרת לבצע סריקות של עובדים דרך סמארטפון ללא מגע פיזי, ובתוך דקות לזהות חשודים פוטנציאליים.
האירוע בטיסה מדובאי העלה מחדש שאלות קריטיות בנוגע לבטיחות תעופתית, ובפרט כיצד ניתן לזהות איום שמקורו בתוך צוות הטיסה עצמו. היסטוריית התעופה מלאה באסונות שנגרמו על ידי אנשי צוות, כגון טיסת Germanwings ב-2015, טיסת EgyptAir 990 ב-1999 וטיסת LAM 470 ב-2013, שהוכיחו כי בדיקות תקופתיות אינן מספקות מענה בזמן אמת לאיום אנושי.
חברת SDS פיתחה את מערכת TruthAI, אפליקציית בינה מלאכותית לטלפונים ניידים, שמטרתה להחליף תחקירים ראשוניים באמצעות תהליך אוטומטי. המערכת מנתחת תגובות פסיכופיזיות וקוגניטיביות של הנבדק לשאלות המוצגות על גבי מסך המגע, ומשווה אותן לבסיס נתונים רחב כדי לספק תוצאה חד משמעית: חשוד או לא חשוד. המערכת מבוססת על טכנולוגיית COGITO שפותחה לאחר אירועי 11 בספטמבר, אך בניגוד לגרסה המקורית שדרשה מגע פיזי עם חיישנים, TruthAI פועלת ללא מגע.
הפיתוח הישראלי מתמודד עם אתגרים מדעיים ועיקריים. שיעור הכשלים במערכת הוא 4% של זיהויים שגויים (False Positive) ו-10% של מקרים בהם אדם זדוני חומק מהמערכת (False Negative). בנוסף, קיימת התנגדות בינלאומית חריפה לשימוש בטכנולוגיות מסוג זה, בעיקר בארה"ב ובאירופה, בשל חששות לפרטיות והגבלות חוקיות כמו ה-GDPR וחוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי, המגדירים ניתוח רגשי ופסיכולוגי כסיכון בלתי קביל. במזרח אסיה, לעומת זאת, מערכות סינון אוטונומיות מוטמעות באופן נרחב יותר. בישראל, גופי הביטחון בוחנים אפשרות לדרוש בדיקות מקדימות מעובדי חברות תעופה זרות כתנאי לנחיתה, אך נראה כי הטכנולוגיה לא תהפוך לסטנדרט בינלאומי מחייב בעתיד הקרוב.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 1חרדית 1אחרים 1
