משפחות החטופים גייסו את התובע בהאג, אבל נתניהו נסוג מהעסקה

ביולי 2024, עלתה על הפרק עסקה לשחרור חטופים, שקיבלה הסכמה ראשונית מכל הצדדים המעורבים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנהיג חמאס יחיא סינוואר, צה"ל, צוות המשא ומתן הישראלי ומטה משפחות החטופים. העסקה כללה פתרון לסוגיית ציר פילדלפי, שהוגדרה כקיומית על ידי נתניהו, באמצעות התחייבות מצרית ושימוש בסנסורים.

במסגרת העסקה, מטה משפחות החטופים פנה לתובע בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כרים ח'אן, בבקשה לבטל את צווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו ושר הביטחון גלנט. זאת, בתמורה לביטול צווי המעצר שהוצאו נגד מנהיגי חמאס, סינוואר, מוחמד דף ואיסמעיל הנייה. על פי גורם המעורב בתהליך, ח'אן הסכים לשקול את הבקשה לאחר שהתלוננה נגדו עובדת בבית הדין בהטרדה מינית, והוא חשש מיד ישראלית המעורבת בתלונה. משפחות החטופים אף דאגו להטיס ניצולים מהטבח בהאג להעיד בפני ח'אן.

על אף ההסכמות הראשוניות, המשא ומתן נכשל. המחבר מייחס את הכישלון לכשל מובנה, כאשר ראשי צוות המשא ומתן הישראלי, ברנע, אלון ובר, ראו בכל בעיה קושי הדורש פתרון, בעוד נתניהו ראה בכל בעיה הזדמנות להימנע מהסכם. נתניהו וחמאס, לטענת המחבר, פעלו באופן דומה, כאשר כל צד ניסה להשיג יותר ולא היה מוכן להתפשר, מה שהוביל להארכת סבלם של החטופים.

המאמר מעלה כי עדכונים שוטפים של השרים סמוטריץ' ובן-גביר על ידי לשכת ראש הממשלה, ואיומיהם לפרק את הממשלה אם ייחתם הסכם, היוו בלוף. לטענת המחבר, השניים לא היו עוזבים את הממשלה, ונתניהו השתמש בהם כדי להסביר לממשל האמריקאי מדוע אינו יכול לאשר את העסקה.

המחבר משער שהסיבות האמיתיות לפיצוץ העסקה היו תזמון לא מתאים עבור נתניהו, שהתקשה להסכים לסיום המלחמה תשעה חודשים בלבד לאחר הטבח, וכן העובדה שהעסקה הייתה נוחה מדי עבורו, שכן כללה חנינה בהאג. בנוסף, התחזקותו של הנשיא ביידן לקראת הבחירות בארה"ב, והאפשרות שטראמפ יחזור לבית הלבן, השפיעו על החלטתו של נתניהו. המחבר מסכם כי למרות שכל מטרות המלחמה לא הושגו ומעמדה של ישראל נפגע, נתניהו נותר נאמן לסיסמת הליכוד "לא נכנע", גם אם הדבר בא על חשבון המדינה.