אפשר היה להקדים את שחרור החטופים ואולי להציל את חלקם

תחקיר חדש מצביע על כך שניתן היה להגיע לעסקת חטופים מלאה כבר בקיץ 2024, ואולי אף מוקדם יותר, אך החלטות של ראש הממשלה בנימין נתניהו עיכבו את התהליך. לשכת ראש הממשלה מכחישה כי ישראל דחתה עסקה ישימה, אך עדויות של בכירים שהשתתפו במשא ומתן, בהם שר הביטחון לשעבר יואב גלנט והאלוף במילואים ניצן אלון, מצביעות על עיכובים מכוונים.

ב-3 ביולי 2024 הגיש חמאס תשובה מעודכנת למתווה שהוצע על ידי ישראל במאי, ותוארה כ"קונסטרוקטיבית" על ידי בכירים ישראלים. עם זאת, ממשלת ישראל לא השיבה באופן רשמי במשך כשלושה שבועות, עד 28 ביולי. גלנט העיד כי שאל את נתניהו מדוע מתבזבז זמן יקר, בעוד שבאותה תקופה דווח כי נתניהו הקשיח את דרישותיו.

מסמך "הבהרות" שהוציאה לשכת ראש הממשלה ב-27 ביולי כלל תנאים חדשים שלא היו בהצעה המקורית ממאי, כגון נוכחות צה"ל בציר פילדלפי, בדיקת פלסטינים העוברים מצפון לדרום הרצועה, רשימה שמית של חטופים במקום קטגוריות, וגירוש אסירים פלסטינים לחו"ל. גורמים ביטחוניים בכירים הביעו זעזוע, וציינו כי המסמך "טובל בדמם של ששת החטופים שנרצחו" בסוף אוגוסט, שארבעה מהם היו ברשימת השחרור.

ההערכה היא שלפחות 41 חטופים נהרגו בשבי, וחלקם יכלו אולי להינצל לו העסקאות היו מתקדמות מוקדם יותר. העסקה שנחתמה בינואר 2025, לדברי גלנט, הייתה גרועה יותר מזו שהוצעה ב-2024, וכללה 110 אסירי עולם נוספים שלא היו בדיונים קודם לכן. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' התנגדו לעסקאות וטענו כי הצליחו למנוע את יישומן "בכוחם הפוליטי", תוך איום בפירוק הממשלה.

עדויות נוספות מצביעות על עיכובים כבר ממרץ 2024, ואף מאוקטובר 2023, כאשר הוצעה עסקה מהירה אך נדחתה. השר לשעבר בני גנץ טען כי נתניהו עיכב באופן שיטתי את ההתקדמות לעסקאות החטופים. אלון ציין כי הקבינט וההנהגה המדינית סירבו לעסקאות מוקדמות בשם "ניצחון מוחלט", וכי לנתניהו היו שיקולים פוליטיים ואישיים בנוסף לאסטרטגיים. גלנט הוסיף כי השיקולים לסרב לעסקאות לא היו צבאיים, שכן אובדן חטופים אינו הפיך.