האם אפשר היה לשחרר את החטופים מוקדם יותר?

כשנה לאחר ההסכם לשחרור חטופים, המלחמה ברצועת עזה עדיין נמשכת, והשאלה האם ניתן היה לשחרר את החטופים מוקדם יותר נותרת פתוחה וכואבת. ב-7 באוקטובר נחטפו 251 ישראלים וזרים, בנוסף לארבעה שהיו ברצועה קודם לכן: הלוחמים אורון שאול והדר גולדין זכרם לברכה, ואברה מנגיסטו והישאם א-סייד, שחצו לרצועה. גורמים המעורבים בנושא מעריכים כי המגעים הישירים עם חמאס בימים שקדמו לטבח היו חלק ממבצע הונאה של סינוואר. בימים הראשונים שלאחר הטבח, מדינת ישראל שידרה מסר של "שקט, יורים", והשבת החטופים לא הייתה בראש סדר העדיפויות, עד לכניסת גנץ ואיזנקוט לממשלה. מאז, במשך כשנתיים, התנהלו משא ומתנים לשחרור חטופים דרך מצרים וקטר, ובמעורבות ממשל ביידן וטראמפ.

בסופו של דבר, הושגו שלושה הסכמים, במסגרתם שוחררו רוב החטופים, חיים וחללים, בנובמבר 2023, ינואר 2025 ואוקטובר 2025. רוב אנשי צוות המשא ומתן סבורים כי ניתן היה לשחרר חלק מהחטופים מוקדם יותר. אחד מאנשי הצוות תיאר כי "כשחמאס רצה להתקדם והיה תחת לחץ - פה לא הייתה בשלות. כשישראל רצתה להניע מהלכים - קרה הפוך". עם זאת, לא היה מסמך שחמאס אישר וישראל דחתה באופן גורף.

מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, צוטט כי "צרם לי מאוד לשמוע בעיצומם של ימי הזיכרון טענות מפי בכירים במערכת הביטחון שהיו באותם דיונים על כך שניתן היה להשיב את כל החטופים בשלב מוקדם יותר במלחמה". לדבריו, "אותם בכירים יודעים היטב שהשבת כל החטופים בשלב מוקדם יותר הייתה מותנית בנסיגה מלאה של צה"ל מרצועת עזה כולל מציר פילדלפי עם ערבויות בינלאומיות שלא לחזור למלחמה והמשמעות הייתה ניצחון לחמאס ותבוסה לישראל אחרי טבח ה-7 באוקטובר".

שורד השבי, מקסים הרקין, אמר כי "בהבנתי, חד-משמעית היה אפשר לעשות את זה מוקדם יותר", אך ציין כי "לא ממש נותנים לנו את הפרטים". גורם בכיר בצוות המשא ומתן ציין כי "היה פה מניע של אידיאולוגיה, שהייתה מהולה בשיקולים פוליטיים ואישיים". לדבריו, "לא נוצר מומנטום ציבורי שיביא את ראש הממשלה להסכם - עד לטראמפ". נשיא ארצות הברית, ביידן, קבע כי "קודם נחזיר את החטופים, אחר כך נכריע את חמאס", אך הדבר השני טרם קרה. "במובן הזה, יש פה החמצה. את זה, היה אפשר להשיג קודם לכן", סיכם הגורם. ההסכם שהוצג על ידי ביידן במאי 2024, היה זהה להסכם מינואר 2025.