"היו הזדמנויות שהוחמצו": האם היה אפשר להחזיר את החטופים קודם?

לקראת ציון שלוש שנים לטבח ה-7 באוקטובר, נבחנת השאלה האם ניתן היה להחזיר את החטופים לישראל מוקדם יותר. בכיר לשעבר במפקדת החטופים, משה טל, טוען כי היו הזדמנויות שלא נוצלו, אך לא מדובר בהכרח בעסקאות מוגמרות שישראל סירבה לחתום עליהן. לדבריו, חלונות ההזדמנויות היו מצומצמים, וישראל לא תמיד הייתה ערוכה לנצל את ה-1% שבו ניתן היה לסגור עסקה עם חמאס, ארגון שלא רצה לשחרר חטופים. טל סבור כי ההחמצות החלו עוד בחורף הראשון של המלחמה, עוד לפני קיץ 2024, אז המשא ומתן התקרב להבשלה. הוא דוחה את הטענה שניתן היה להגיע לעסקה בימים הראשונים שלאחר הטבח, ורואה בעסקה הראשונה לשחרור נשים וילדים את נקודת הזמן הריאלית הראשונה לכך.

עינת הלוי לוין, סמנכ"לית קשרי ממשל בארגון "Hostage Aid Worldwide", סבורה שכן ניתן היה להגיע להסכם מוקדם יותר, ומצביעה על שתי נקודות זמן מרכזיות: מאי 2024, סביב מתווה ביידן, ואפריל 2025, אז הוצגה בפניה תוכנית של 21 נקודות. היא טוענת שההתקדמות הצבאית לא הייתה הגורם המכריע להסכם, אלא קשר ישיר עם גורמים בבית הלבן. הלוי לוין מסבירה כי האמריקנים קיבלו מישראל תמונה מעוותת לגבי הלחצים הפוליטיים, וכי האמון במערכת הפוליטית הישראלית נשבר. היא פעלה כדי לנתב את התהליך לשחרור החטופים, ומתארת תסכול אמריקני מהמצב.

שורד השבי מקסים הרקין מאמין שבהחלט ניתן היה להשיב את החטופים מוקדם יותר, ואף היה מסכים לכל עסקה בנובמבר 2023 כדי להציל חיים. הוא מדגיש כי השאלה המרכזית אינה כמה זמן ניתן היה לחסוך, אלא כמה חיים ניתן היה להציל, ומתאר את המצב הנוכחי של המדינה כ"טבולה בדם".