אחרי הבחירות: לישראל מחכה תקופה מאתגרת - "המבחן האמיתי עוד לפנינו"

למרות נתונים כלכליים מעודדים כמו גירעון נמוך, עלייה בהכנסות ממסים וצמיחה צפויה, ישראל ניצבת בפני תקופה מאתגרת, בעיקר לקראת סוף שנת 2026 ותקציב 2027. התשואה על אגרות חוב ממשלתיות לעשר שנים ירדה ל-4.17%, האינפלציה עומדת על 1.5% והריבית על 3.35%. הגירעון התקציבי באוגוסט 2026 עמד על 3.2% מהתוצר, בעיקר בשל עלייה חדה בגביית המסים.

עם זאת, לקראת סוף שנת 2026 צפויות הוצאות של למעלה מ-211 מיליארד שקל בשלושת החודשים האחרונים של השנה, מה שעלול להקשות על כיסוי ההוצאות הצפויות. תחזית הצמיחה לשנת 2027 היא 5.5%, אך הגירעון צפוי לעלות ל-4.2% ויחס החוב לתוצר יישאר ברמה של 69%. משימה מרכזית של הממשלה הבאה תהיה בניית תקציב 2027, שעשוי להיות אחד המאתגרים בתולדות המדינה.

בנק ישראל הוריד את הריבית בספטמבר ב-0.25% ומצפה לצעדים משמעותיים מצד הממשלה שתקום לאחר הבחירות, בדגש על צמצום הגירעון והפחתת יחס החוב לתוצר, לנוכח הצרכים הביטחוניים הגבוהים. צעדים אפשריים כוללים הפחתה בכספים קואליציוניים והתייעלות מבנית, כמו סגירת משרדים מיותרים.

הציבור צפוי להמשיך לשאת בנטל כלכלי, עם הקפאת עדכון מדרגות מס הכנסה, הקפאת נקודות זיכוי והעלאת המע"מ, שצפויים להישאר בתוקף גם בשנת 2027. הגירעון החודשי בספטמבר עמד על כ-10.1 מיליארד שקל, אך הגירעון המצטבר מתחילת השנה נמוך משמעותית מהשנה שעברה, בעיקר בשל עלייה של 10.4% בהכנסות המדינה, ועלייה של 13.3% בהכנסות ממסים.

בצד ההוצאות, הוצאות מערכת הביטחון זינקו ב-9.7% לעומת עלייה מתונה של 0.3% בהוצאות המשרדים האזרחיים. קצב ההוצאה ברבעון האחרון של 2026 צפוי להיות גבוה משמעותית מההכנסות, מה שעלול להוביל לעלייה חדה בגירעון, ואף לחרוג מהיעד שנקבע בתקציב ל-4.9% מהתוצר, ולהגיע לאזור 5%-5.5%.