תחקיר: נתניהו קיבל אזהרות חמורות לפני 7 באוקטובר, אך לא על תאריך מדויק

תחקיר חדש חושף פרטים שלא היו ידועים קודם לכן על התכתבויות בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להנהגה הצבאית בחודשים שקדמו למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. המסמכים והעדויות החדשות, הכוללות פרוטוקולים של ישיבות וראיונות עם בכירים לשעבר, מעלות ספקות לגבי הטענה שההנהגה המדינית לא הייתה מודעת לאיומים הגוברים. עם זאת, החומרים אינם מספקים אישור לכך שראש הממשלה קיבל מידע על התאריך המדויק או התרחיש הספציפי של המתקפה.

על פי הדיווח, ב-21 במרץ 2023, הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי, התריע בפני נתניהו על ההשלכות האפשריות של המשבר הפוליטי הפנימי, וציין כי יריבי ישראל תופסים את המחלוקות הפנימיות כסימן לחולשה, מה שעלול לדחוף אותם לפעולות התקפיות. הלוי אף הציע לקיים דיון מיוחד, אך הדיון לא התקיים. ב-23 ביולי, הלוי שב והתריע בפני נתניהו על החלשת ההרתעה הישראלית. על פי התחקיר, נתניהו הגיב אז במילים: "זה לא אנחנו! שידברו עם אלה שבקפלן", והטיל את האחריות על המפגינים נגד הרפורמה המשפטית.

ב-7 בספטמבר, חודש בלבד לפני המתקפה, שר הביטחון דאז יואב גלנט שלח לנתניהו מכתב בן שבעה עמודים בו הזהיר מפני הסלמה צבאית. המסמכים התמקדו בעיקר באיומים אסטרטגיים וקונפליקט רב-זירתי, ולא בהכנות ספציפיות של חמאס.

המזכיר הצבאי לשעבר של ראש הממשלה, אבי גיל, אישר בראיון כי נתניהו קיבל אזהרות על אפשרות מלחמה, אך הדגיש שלא היה לו מידע על המתקפה הספציפית של 7 באוקטובר. גיל אף ציין כי הצעות לחיסול בכירי חמאס לא אושרו על ידי ראש הממשלה. הוא שומר 16 מחברות עם פרוטוקולים מישיבות, אותן מתכוון להעביר לוועדת חקירה ממלכתית אם תוקם. כמו כן, עלו טענות על ניסיונות לשינוי פרוטוקולים בלשכת ראש הממשלה, כאשר ראש הסגל לשעבר צחי ברוורמן הודה בחקירתו בשינוי שעת שיחת טלפון בבוקר 7 באוקטובר.

לשכת ראש הממשלה מכחישה כי נתניהו קיבל התרעות על פלישה מתואמת של חמאס מעזה, וטוענת כי גורמי מודיעין והביטחון העריכו את חמאס כארגון מרוסן. תחקיר אחר של "ידיעות אחרונות" חשף סתירות בין תשובות נתניהו למבקר המדינה לבין מסמכי מודיעין מקוריים, תוך שימוש בציטוטים סלקטיביים. עם זאת, גם תחקיר זה אינו מוכיח כי ההנהגה המדינית החזיקה במידע מהימן על מועד ודרך המתקפה.

הפרסומים החדשים מעלים שוב את שאלת אחריותם של בכירים לשעבר בצה"ל. הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט הודה באחריות מסוימת למצב הכוחות, למרות שהכחיש בעבר הערכות של גנרל במילואים יצחק בריק לגבי כשלים חמורים במוכנות צה"ל. שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן הצהיר כי לא הסכים עם הערכות המודיעין לגבי כוונות חמאס, אך הודה שלא הצליח לשכנע את ההנהגה לשנות את הגישה לאיומים.

למרות הפרסומים הרבים, טרם הוקמה בישראל ועדת חקירה ממלכתית שתבחן באופן מקיף את נסיבות המתקפה. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא מה בדיוק היה בידי ההנהגה הישראלית, כיצד הוערך המידע, ואילו החלטות התקבלו בעקבות האזהרות.