הבידוד המדיני

מאז 7 באוקטובר 2023, ישראל מתמודדת עם לחץ בינלאומי גובר בזירות משפטיות, מדיניות, כלכליות ותרבותיות. בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בחשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. במקביל, בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) דן בתביעת רצח עם שהוגשה על ידי דרום אפריקה, והורה לישראל לנקוט צעדים למניעת פגיעה באוכלוסייה הפלסטינית ברפיח ולאפשר סיוע הומניטרי.

מספר מדינות מערביות, כולל בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורבגיה, הטילו סנקציות אישיות על השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' בשל הסתה לאלימות נגד פלסטינים. בנוסף, מדינות כמו ספרד, אירלנד, בריטניה, קנדה ואוסטרליה הכירו במדינה פלסטינית, בעוד מדינות אחרות ניתקו או השעו את יחסיהן עם ישראל. בתחום הסחר והנשק, מספר מדינות השעו או הגבילו רישיונות יצוא ביטחוני לישראל, וספרד אף הטילה אמברגו נשק ואיסור יבוא מוצרים מההתנחלויות.

בזירה האקדמית והתרבותית, אוניברסיטאות וארגונים בינלאומיים קראו להחרמות או השעו שיתופי פעולה עם מוסדות ישראליים. ישראל, מצידה, הגבירה את מאמצי ההסברה שלה, תוך הקצאת תקציבים משמעותיים למשרד החוץ ולמשרד התפוצות, במטרה לשמר את הלגיטימציה הבינלאומית ולהציג את פעולותיה כהגנה עצמית. למרות הלחצים, היצוא הביטחוני של ישראל הגיע לשיא בשנת 2025, והמדינה ממשיכה לפעול לשימור קשריה הבינלאומיים.