מתמיכה רחבה לבידוד בעולם: איך דעת הקהל התהפכה על ישראל אחרי 7 באוקטובר?
תומצת מתוך Kan News על ידי baba
דובר צה"ל לשעבר לתקשורת בין-לאומית, נדב שושני, מסביר כיצד ישראל עברה מתמיכה בינלאומית רחבה לאחר ה-7 באוקטובר למצב של איום בבידוד עולמי, תוך שהוא מצביע על אמירות שגויות, פערים בנרטיב, והשפעת התמונות מהמלחמה כגורמים מרכזיים.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- ישראל עברה מתמיכה בינלאומית רחבה לאיום בבידוד עולמי לאחר ה-7 באוקטובר.
- גורמים מרכזיים לשינוי הם אמירות שגויות של גורמים ישראלים והפער בין אמירות לפעולות.
- הנרטיב הישראלי בעולם נחלש, והתמונות מהמלחמה משפיעות על דעת הקהל.
- הבידוד העולמי מהווה איום אסטרטגי קיומי על ישראל.
- המאבק על דעת הקהל הבינלאומית עדיין לא הוכרע ויש הזדמנות לתקן.
נדב שושני, דובר צה"ל לשעבר לתקשורת הבין-לאומית, התייחס בפרויקט מיוחד של כאן חדשות ברשת ב' למעבר של ישראל מתמיכה בינלאומית רחבה לאחר טבח ה-7 באוקטובר למצב של איום בבידוד עולמי. לדבריו, אין גורם אחד האחראי לכך, אלא שילוב של גורמים. הוא ציין כי עוד לפני המלחמה התקיימה תשתית של שנאת ישראל ותעמולה אנטי-מערבית במערב, שהתעוררה לאחר הטבח.
שושני הדגיש כי מיד לאחר הטבח זכתה ישראל לתמיכה, אך אמירות והתבטאויות של גורמים רשמיים ולא רשמיים בישראל, לצד הפער בין האמירות לבין הפעולות בשטח, שינו את התמונה. הוא ביקר את ההתמקדות בציבור הישראלי, בעוד שהעולם פירש את התגובות באופן שונה. בנוסף, הוא ציין כי הכסף המושקע בהסברה הישראלית זניח לעומת זה המושקע על ידי אויבי ישראל בהכשרת דעת קהל במערב.
הוא הסביר כי ישראל סובלת מבעיה נרטיבית עמוקה יותר, שכן היא נתפסת כחזקה מול הפלסטינים מאז שנות ה-60, בניגוד לנרטיב "דוד מול גוליית" שהיה בעבר. שושני הדגיש את חשיבות העולם הוויזואלי כיום, והצביע על תמונות ההרס בעזה כגורם משפיע, למרות שהמשימה הישראלית היא הצלת חיים ולא יצירת תמונות. הוא הביא כדוגמה את הדיון סביב הכנסת הסיוע לרצועה, בו ישראל עצמה יצרה את הנרטיב השלילי.
שושני הגדיר את הבידוד העולמי כאיום האסטרטגי הגדול ביותר על ישראל, וקרא שלא לזלזל בו. הוא טען כי ניתן להצדיק את הפעולות בעזה במונחים צבאיים ומשפטיים, אך האתגר הוא באופן שבו הדברים מתווכים לעולם, האם כמעשה נקמה או כפעולה צבאית מקצועית. לסיכום, הוא הדגיש כי המאבק על דעת הקהל הבינלאומית עדיין לא הוכרע, וכי יש הזדמנות לתקן ולפתור את הבעיה.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.