שנה אחרי השבי, שגב ומקסים נאבקים גם במדינה: "שמים לנו מקלות בגלגלים"

שנה לאחר ששב משבי חמאס, שגב כלפון מתמודד עם קשיים בשיקומו ועם תחושת חוסר ביטחון במדינתו. כלפון, שחזר מ-249 ימי שבי, סיפר כי הוא חולם על השבי בלילות, וכי אירועים כמו הרצאה בקיבוץ הסמוך לגבול לבנון גרמו לו לקפיאה ופחד. הוא מתאר חיים חדשים לגמרי, שבהם הוא מעביר הרצאות המבוססות על סיפורו, אך מתמודד גם עם רגשות אשמה כלפי חללים ועם הקושי להשתלב בחזרה בחברה כ״אדם רגיל" ולא כ״סופרסטאר". כלפון מנהל מאבק מול המדינה בנוגע לשיקומו, וטוען כי למרות שאינו מבקש עושר, הוא נתקל בקשיים במימוש הסיוע המינימלי לו הוא זקוק, כמו סיוע בשכר דירה, המגביל את יכולתו להשתקם במרכז הארץ. הוא שואף שיסתכלו עליו כעל איש עסקים שבנה חיים חדשים, ולא כעל קורבן.

במקביל, מקסים הרקין, שגם הוא שוחרר משבי חמאס, מתמודד עם טריגרים וקשיי שינה, ומתקשה לאכול כראוי לאחר שירד במשקלו באופן דרסטי. הוא זוכר את הזוועות שחווה, כולל הרג צעירים מול עיניו, ומתמודד עם כאב על חבריו שנרצחו. הרקין, המגדל את אחיו הצעיר ובתו, מתאר את הקושי של משפחתו להתאושש מהשבי, ואת התחושה שהחוסר ידיעה לגבי גורלו היה קשה יותר עבורם מהסבל הפיזי והנפשי שעבר. הוא מעביר את תובנותיו מהשבי בהרצאות ובספר, ומדגיש את כוחה של המחשבה. הרקין מציין כי למרות סיוע ציבורי שאיפשר לו לרכוש דירה ורכב, הסיוע מהמדינה אינו מספק, והוא מודאג גם מהסיוע לחיילים ולמשפחותיהם. הוא חולם על אחדות בעם ועל חזרת כל החטופים הביתה בשלום.