עתירה נגד סקרי ערוץ 14: "שאלות מוטות וחוסר שקיפות"
עמותת "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית" הגישה עתירה נגד חברת הסקרים Next Data וערוץ 14, בטענה לניסוח שאלות מוטה, חוסר שקיפות ופערים מספריים בסקרים שפורסמו. העותרים דורשים לחשוף נתונים מלאים, לתקן דיווחים ולהסיר את פרסומי הסקרים עד להשלמת התיקונים. העתירה נשענת על חוק הבחירות ועל החשש מהשפעת סקרים מוטים על אמון הציבור בבחירות. טענות העותרים טרם הוכרעו.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- עמותת "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית" עתרה נגד Next Data וערוץ 14 בטענה לניסוח שאלות מוטה ואי-שקיפות בסקרים.
- העתירה דורשת לחייב את החברה לחשוף נתונים מלאים ולתקן דיווחים על סקרים שפורסמו.
- נטען כי שאלות בסקרים נוסחו באופן העלול להטות את המשיבים לטובת בנימין נתניהו ונגד גדי איזנקוט.
- העתירה מפרטת פערים מספריים וליקויים בנתונים שדווחו, כולל שיעורי היענות ועיבוד נתונים לא ברור.
- העותרים חוששים מסקרים מוטים העלולים לפגוע באמון הציבור בתוצאות הבחירות.
- הבקשה כוללת צו ארעי להסרת פרסומי שני הסקרים מערוץ 14 עד להשלמת הדיווחים.
עמותת "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית" הגישה עתירה ליושב ראש ועדת הבחירות, השופט נועם סולברג, נגד חברת הסקרים Next Data וערוץ 14. העתירה טוענת כי שני סקרים שערכה Next Data עבור ערוץ 14, ופורסמו ב-30 באוגוסט וב-29 בספטמבר, לוקים בחוסר שקיפות, בניסוח שאלות מוטה ובפערים מספריים. העותרים, המיוצגים על ידי עורכי הדין אריאל נסים ואביטל רוזנפלד ממשרד מיתר, דורשים לחייב את החברה לחשוף את כל הנתונים המלאים על סקריה, לתקן את הדיווחים ולהסיר את פרסומי הסקרים מערוץ 14 עד להשלמת התיקונים.
טענה מרכזית בעתירה נוגעת לניסוח שאלות בסקר נוסף של החברה, שנשלח לחברי פאנל ב-5 באוקטובר. השאלות כללו, לדוגמה, "מה את/ה הכי אוהב/ת בבנימין נתניהו?" ו"מה את/ה הכי פחות אוהב/ת בגדי איזנקוט?", וכן היגדים שנטען כי הם מוטים נגד איזנקוט. העותרים חוששים שרצף שאלות כזה עלול להשפיע על תשובות המשיבים, וכי בהיעדר פרסום השאלון המלא, לא ניתן לדעת אם שאלות מכוונות קדמו לתוצאות שפורסמו. עם זאת, העותרים מבהירים כי אינם יודעים אם סקר זה שודר או מיועד לשידור, ואין טענה שהוא נכלל בשני הסקרים שבמוקד העתירה.
העתירה מפרטת גם ליקויים מספריים בדיווחי הסקרים. בסקר הראשון, נטען, לא ברור כיצד מספר המשיבים בפועל (981) גבוה ב-365 מהמדגם ההתחלתי (616). בסקר השני, נותרו 112 אנשים ללא הסבר לסיווגם מתוך 7,260 שהתבקשו להשתתף. כמו כן, שיעור ההיענות שדווח בסקר השני (8.9%) אינו תואם את החישוב המתבסס על מספר המשיבים והמתבקשים להשתתף (כ-7.4%). העותרים טוענים כי הדיווחים אינם מבחינים בין מסרבים לבלתי מתאימים, וכי לא ברור כיצד טופלו המתלבטים, דבר העלול להשפיע על התוצאות.
בנוסף, העותרים טוענים כי הנתונים שפורסמו תחת הכותרת "אחוז גולמי" אינם משקפים בהכרח את תשובות המשתתפים לפני עיבוד הנתונים, ובסקר השני נמצא כי תשעה מתוך 16 שיעורי תמיכה שפורסמו אינם ניתנים לקבלה מחלוקה של מספר שלם של משיבים. בסקר הראשון, סך האחוזים שפורסמו עומד על 93.4%, כאשר 2.8% אינם משויכים לאף רשימה. העותרים חוששים כי הצגת תוצאות שעברו עיבוד תחת כותרת זו מקשה על הבחנה בין המדידה בפועל לתוצאה הסופית. כמו כן, נטען כי שיטת גיוס המשתתפים אינה מוסברת דיה, וכי מרווחי הטעות שפורסמו אינם משקפים בהכרח את אי-הוודאות בסקר שעבר שקלול. העותרים מבקשים לחייב פירוט של השפעת השקלול על מרווח הטעות ועל גודל המדגם האפקטיבי.
העתירה נשענת על חוק הבחירות (דרכי תעמולה), המחייב מסירת מידע מפורט לוועדת הבחירות. העותרים מפנים להחלטת יו״ר ועדת הבחירות לשעבר, השופט חנן מלצר, שקבע כי חובת הגילוי כוללת מידע שיאפשר ביקורת על תוצאות הסקרים. העמותה פנתה לחברת Next Data ב-15 בספטמבר וב-1 באוקטובר בדרישה לקבל נתונים חסרים, אך לטענתה הפניות לא נענו. העותרים מזהירים מפני השפעתם האפשרית של סקרים על אמון הציבור בתוצאות הבחירות, וטוענים כי הצגת תמונת מצב שאינה משקפת את המציאות עלולה להזין טענות לזיוף הבחירות. הם מבקשים מסולברג להורות על הגשת דיווחים מלאים ומתוקנים, ולהסיר את פרסומי הסקרים עד להשלמתם. טענות העותרים טרם הוכרעו, וטרם הוגשו תשובות מצד Next Data או ערוץ 14.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 1ימין 2
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
