ישראל סוגרת את הקונסוליה הבריטית בירושלים ומיישמת צעדים נוספים; סער: "תקופת האיפוק הסתיימה"

ישראל יישמה את כל ארבע הצעדים התגובתיים נגד בריטניה שהוכרזו ב-8 בספטמבר, וסיימה בכך תקופה של "איפוק", לדברי שר החוץ גידון סער. בין הצעדים נכללו סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, פינוי נציגים בריטים ממרכז סיוע בינלאומי לעזה בקרית גת, הפסקת פעילות בריטית בהכשרת כוחות הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, ואיסור כניסה לישראל ל-12 נציגים ציבוריים בריטים ואזרחים נוספים המעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית.

סער הדגיש כי צעדים אלו נבעו מפעולות ממשלת הלייבור הבריטית, וכי ישראל לא שאפה להגיע למשבר ביחסים. הוא ציין כי ההחלטה הבריטית האחרונה, שהובילה לתגובה הישראלית, הייתה יוזמה להטיל סנקציות נרחבות על יישובים בגדה המערבית, לצד סנקציות נוספות על ייצוא ביטחוני מישראל, וזאת תוך שימוש ב"רטוריקה עוינת" והאשמות שקריות נגד ישראל, כולל "טיהור אתני".

שר החוץ פירט שורה של צעדים חד-צדדיים מצד ממשלת הלייבור מאז יולי 2024, ביניהם הכרה חד-צדדית ב"מדינה פלסטינית", חידוש מימון אונר"א, השעיית רישיונות ייצוא ביטחוני, סנקציות על שרים ואזרחים ישראלים, הקפאת הסכם סחר חופשי, הגבלת השתתפות ישראל בתערוכת ביטחון בבריטניה, הקפאת דיאלוג ביטחוני, ומניעת קציני צה"ל מללמוד במכללה מלכותית להגנה.

במהלך השבוע האחרון התנהל דיאלוג בין ירושלים ללונדון למניעת הסלמה נוספת. הושגו הסכמות לפיהן הקונסוליה בירושלים סיימה את פעילותה, והקונסול הכללי ו-20 דיפלומטים יעזבו את ישראל. עם זאת, הותר לממשלה הבריטית להציב בבניין הקונסוליה, שאינו עוד קונסוליה, קבוצת עבודה של שבעה דיפלומטים בלבד, בעלי סמכויות מוגבלות ביותר. הוסכם על המשך דיאלוג בין הממשלות.

סער הדגיש את חשיבות היחסים עם בריטניה, למרות היעדר דיאלוג אמיתי בשנים האחרונות, וציין את שיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני, כולל העברת מידע חשוב לידי הבריטים בנוגע לבסיס חיל האוויר המלכותי בפיירפורד. הוא סיכם כי ארבע הצעדים יושמו, אך ההסכמות שהושגו משרתות את האינטרסים של ישראל ואינן צפויות לגרור צעדים נוספים נגד ישראל. "תקופת האיפוק הישראלי הסתיימה, הן בתחום הביטחוני והן בתחום המדיני", הצהיר.