השלטים ירדו - הדגל נשאר: הדרמה בקונסוליה הבריטית בירושלים
הקונסוליה הבריטית בירושלים סיימה את פעילותה במתכונתה הקודמת לאחר כ-200 שנה, כאשר שלטיה הוסרו אך הדגל הבריטי נותר. ישראל ובריטניה חלוקות לגבי פרשנות ההסדר שהושג, כאשר ישראל טוענת לסגירת הקונסוליה ובריטניה מתעקשת על המשך פעילות עצמאית. המשבר נפתר לאחר שבוע של מגעים אינטנסיביים, שכללו ביקור של יועץ ביטחוני בריטי, ומנע גירוש הדדי של דיפלומטים. ישראל יישמה צעדים נוספים נגד בריטניה, כגון סגירת מרכז סיוע לעזה והפסקת הכשרת כוחות פלסטיניים.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- הקונסוליה הבריטית בירושלים סיימה את פעילותה במתכונתה הקודמת לאחר כ-200 שנה.
- ישראל ובריטניה חלוקות לגבי פרשנות ההסדר שהושג בנוגע להמשך הפעילות הבריטית.
- הסדר הושג לאחר שבוע של מגעים אינטנסיביים ומנע משבר חריף וגירוש דיפלומטים.
- בריטניה רואה במזרח ירושלים שטח כבוש ומתעקשת על המשך פעילות עצמאית של נציגותה.
- ישראל יישמה צעדים נוספים נגד בריטניה, כולל סגירת מרכז סיוע לעזה והפסקת הכשרת כוחות פלסטיניים.
לאחר כמעט 200 שנות פעילות, הקונסוליה הבריטית בירושלים סיימה את פעילותה במתכונתה הקודמת, כאשר שלטי הקונסוליה הוסרו מהמבנה בשכונת שייח' ג'ראח במהלך הלילה. הדגל הבריטי נותר להתנוסס מעל הבניין, והמבנה נותר בבעלות ממשלת בריטניה, כאשר הנוכחות הבריטית בו תימשך במסגרת הסדר שהושג. על פי הודעת שר החוץ הישראלי גדעון סער, ישראל עמדה על סגירת הקונסוליה ועל עזיבת אנשי הסגל שנדרשו לסיים את תפקידם, אך הוסכם כי ממשלת בריטניה תוכל להפעיל בו צוות משימה בהיקף פעילות מצומצם מאוד. סער הדגיש כי כל ארבעת הצעדים שעליהם הכריז נגד בריטניה בספטמבר יושמו, וכי לא יינקטו צעדים נגד ישראל בשל יישום החלטותיה.
שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הציג תמונה שונה, וציין כי בריטניה אינה מקבלת את טענת ישראל בדבר הזכות החוקית לסגור את הקונסוליה, והדגיש כי בריטניה ממשיכה לראות במזרח ירושלים שטח כבוש. מיליבנד הבהיר כי הנציגות החדשה תמשיך לפעול באופן עצמאי, לספק שירותים חיוניים ולקיים עבודה עם הפלסטינים, וכי ההסדר יאפשר לבריטניה לשמר את נוכחותה ההיסטורית בירושלים ואת פעילותה לקידום פתרון שתי המדינות. הוא הוסיף כי ללא ההבנות שהושגו עם ישראל, לא היו לבריטניה ערבויות מספקות לביטחון אנשי הצוות ולהגנה על המתחם, ולכן הועברו זמנית ממקומם כמה מאנשי הצוות ובני משפחותיהם. לונדון תפעל בחודשים הקרובים לבנות מחדש את נוכחותה בירושלים, ומיליבנד הדגיש כי בריטניה עומדת מאחורי הצעדים שעליהם הכריזה ב-8 בספטמבר.
ההסדר מאפשר לבריטים לשמור על נוכחות במבנה, אך ישראל ובריטניה מציגות באופן שונה את מעמדה של הנציגות שתפעל בו. לפי שעה לא פורסם פירוט מוסכם של תחומי האחריות של שבעת הדיפלומטים ושל היקף השירותים שיינתנו במקום, וכן לא הובהר כיצד מתיישבת התוכנית הבריטית להרחיב מחדש את הנוכחות בחודשים הקרובים עם ההגבלה שעליה הודיע סער.
בימים האחרונים שקלה לונדון לגרש דיפלומטים ישראלים בתגובה לסגירת הקונסוליה, אך ההבנות הושגו בתום שבוע של מגעים אינטנסיביים, שכללו ביקור חשאי של היועץ לביטחון לאומי הבריטי ג'ונתן פאוול. סער הודיע כי יושמו גם שלושת הצעדים הנוספים שעליהם הכריז ב-8 בספטמבר, הכוללים הוצאת נציגים בריטים ממרכז הסיוע הבינלאומי לעזה, הפסקת פעילות צוות בריטי להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית ומניעת כניסתם לישראל של 12 אזרחים בריטים. הרקע למשבר כלל גם חידוש מימון לאונר"א, השעיית משא ומתן על הסכם סחר חופשי, הקפאת דיאלוג צבאי ושיתוף פעולה ביטחוני, הגבלות על השתתפות ישראלית בתערוכה ביטחונית בבריטניה ומניעת השתתפות קציני צה"ל בהשתלמות בקולג' המלכותי ללימודי ביטחון.
הקונסוליה הבריטית בירושלים פעלה בנפרד משגרירות בריטניה בתל אביב, והקונסול הכללי דיווח ישירות ללונדון. בריטניה, שאינה מכירה בריבונות ישראלית במזרח ירושלים, חלקה על סמכותה של ישראל לסגור את הנציגות. הנוכחות הקונסולרית הבריטית בירושלים החלה עוד ב-1838. הקונסוליה בשייח' ג'ראח הייתה אחראית לקשרים עם הפלסטינים במזרח ירושלים, ביהודה ושומרון וברצועת עזה. המחלוקת על סמכותה של ישראל לסגור את הקונסוליה הגיעה גם לזירה המשפטית בבריטניה, כאשר התובע הכללי הבריטי לשעבר, דומיניק גריב, העביר חוות דעת שלפיה ישראל אינה רשאית להסתמך על ריבונותה במזרח ירושלים כדי להביא לסגירת הנציגות. גם יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט הבריטי, אמילי ת'ורנברי, קראה לממשלה שלא להיענות לדרישה הישראלית.
בפנייה למדינות אירופיות נוספות, עלה חשש שהמהלך נגד הקונסוליה הבריטית ייצור תקדים שישפיע בעתיד גם על נציגויות אחרות. סער סיים באזהרה למדינות השוקלות לנקוט צעדים נגד ישראל: "הסתיימה תקופת ההכלה הישראלית - במישור הביטחוני והמדיני".
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
שמאל 1מרכז 4ימין 5חרדית 2ערבית 4אחרים 3
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
