באירופה כבר הבינו: העמדה שחסרה לנבחרת

נבחרת ישראל בכדורגל סיימה חלון מאכזב בליגת האומות עם שתי נקודות בלבד מתוך 12 אפשריות, והסיכויים לסיים במקום הראשון בבית ולהעפיל לדרג השני קלושים. התוצאות מול נבחרות ברמה דומה כמו אוסטריה, אירלנד וקוסובו מעוררות דאגה, במיוחד בהשוואה להצלחות הנבחרות הצעירות בשנים האחרונות.

המאמר מציע כי אחת הבעיות המרכזיות היא היעדרות של מנהל מקצועי בנבחרת הבוגרת. בשנים האחרונות כיהנו בתפקידים דומים וילי רוטנשטיינר, יוסי בניון ויילה חוס, אך מאז 2024 התפקיד נותר מיותם, למרות שבנבחרות הצעירות ממלאים אותו בוני גינצבורג ובירם כיאל. פרדי דוד, המנהל המקצועי של מרכזי הפיתוח, מעורב חלקית אך אינו ממלא את החלל.

תפקיד המנהל המקצועי משתנה בין נבחרות. בספרד, אייטור קראנקה משמש כאיש קשר בין המועדונים, השחקנים והתקשורת, ומאפשר למאמנים להתמקד באימון. בשווייץ, המנהל הטכני נחשב ל"ארכיטקט הכדורגל" האחראי על פיתוח לטווח ארוך, החל מהגילאים הצעירים. תפקיד זה נפוץ מאוד בקרב נבחרות אירופאיות; בדיקה מצאה כי ב-73% מהנבחרות בדרגים ב' ו-ג' בליגת האומות קיים תפקיד כזה, המגשר בין הנבחרות הצעירות לבוגרת ומסייע בתהליכים אסטרטגיים.

דוגמאות כמו אירלנד, אוסטריה ושוודיה מראות כיצד מנהלים מקצועיים תרמו להצלחת הנבחרות, בין אם בבניית סגלים, פיתוח מנהיגות או חשיבה לטווח ארוך. גם בישראל, דמויות כמו גל אלברמן במכבי חיפה ואלמוג כהן בבית"ר ירושלים הדגימו את חשיבות התפקיד. מינוי מנהל מקצועי בכיר, שיעמוד בראש הפירמידה, יוכל לשפר את המערכת הכוללת, להקל על מעבר שחקנים צעירים לנבחרת הבוגרת, ואף לסייע בהחלטות מקצועיות, כגון עתידו של המאמן הנוכחי. נוכחות כזו יכולה לסייע גם בתחומים כמו כושר גופני, הכנה מנטלית ולוגיסטיקה, ולהפוך את המערכת ליעילה יותר.