"האובדן בכל מקום": הפצע הפתוח של ניר עוז, הבנייה מחדש - והשאלות המורכבות

שלוש שנים לאחר טבח ה-7 באוקטובר, קיבוץ ניר עוז נמצא בתהליך בנייה מחדש מואץ, אך האובדן והשאלות המורכבות עדיין מרחפים מעל הקהילה. תושבים שחזרו, כמו תלמה אצילי, מתארים אווירה של אנרגיות טובות וצמיחה לצד נוכחות מתמדת של האובדן, כאשר הבנייה החדשה מתקיימת במקומות שבהם התרחש הטבח.

הקיבוץ, שהפך לסמל המחדל, נבנה מחדש בקצב מהיר עם שישה מתחמי מגורים חדשים, דירות ממוגנות ושיפוץ מבנים קיימים. כ-120 איש כבר שוהים בו מדי לילה, כשליש מהכמות שהייתה לפני המתקפה. לצד הבנייה, הקיבוץ שואף לייצר שגרה, עם פעילויות כמו פאב וחדר פילאטיס, אך שאלות לגבי היקף החזרה של התושבים המקוריים, גורל הבתים שנפגעו, וכיצד לבנות קהילה חדשה, נותרו פתוחות.

ב-7 באוקטובר מנה הקיבוץ 400 תושבים, מתוכם 65 נרצחו ו-76 נחטפו. רון בהט, האחראי על השיקום הפיזי, מעריך שכ-60% מהתושבים המקוריים יחזרו, כאשר החלל ימולא במשפחות חדשות. הפרויקט כולל בניית למעלה מ-220 יחידות דיור בסך הכל. תושבים ותיקים שחזרו, כמו גיורא זהבי, מביעים שביעות רצון מהבנייה ומהתחושה שהקיבוץ מתחדש, ומקווים להתרחבות עתידית.

תושבים חדשים, כמו גליה צור וארנון עינהר, שבחרו למכור את ביתם בניו זילנד ולחזור לניר עוז, מתארים תחושת ערך אישי והתאמה למקום. הקיבוץ משקיע במיגון נוסף מעבר לדרישות התקן, במימון עצמי, כדי להגביר את תחושת הביטחון. כ-20 משפחות ופרטים כבר נרשמו לקליטה.

במקביל, כ-45 משפחות בחרו שלא לחזור לניר עוז ועברו לקיבוץ בית ניר. משפחות אחרות, כמו משפחת מאור, מנתקות קשר עם הקהילה ודורשות פיצוי מהמדינה כדי להתחיל מחדש. סוגיית ההנצחה גם היא מורכבת, עם ויכוח בקהילה האם להרוס את הבתים שנפגעו או להשאירם כעדות. הוחלט לדחות את ההצבעה בנושא עד לאחר יום השנה. בינתיים, מבנה הספרייה הישנה הוסב למרחב זיכרון והנצחה.

הקיבוץ עובר גם תהליך הפרטה, והחיים בו מתחילים לחזור לשגרה, כולל קיום אירועים כמו חתונה ראשונה מאז המתקפה. ניר עוז עדיין רחוק מלהיות הקיבוץ שהיה, והשאלה המרכזית היא איזה מרקם חיים ייווצר סביב יחידות הדיור החדשות.