עוד לא חזרה הביתה: "לא יכולה לקרוא לחיים שלי כיום 'חיי החדשים'"
דלית רם אהרון ומשפחתה נצרו 12 שעות בממ"ד בניר עוז בזמן שמחבלים הסתובבו בביתם. שלוש שנים לאחר מכן, המשפחה עדיין עקורה ומתקשה לעכל את האירועים ואת האובדן. הם ממתינים לשוב לביתם בקיבוץ, שאינו עוד אותו הקיבוץ.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- דלית רם אהרון ומשפחתה נצרו 12 שעות בממ"ד בניר עוז בזמן שמחבלים הסתובבו בביתם.
- המחבלים ניסו לפרוץ את דלת הממ"ד, אך בעלה של דלית מנע זאת.
- המשפחה פונתה לאילת ב-8 באוקטובר אחר הצהריים, יום לאחר המתקפה.
- שלוש שנים לאחר האירוע, המשפחה עדיין עקורה ומתגוררת בקריית גת.
- דלית רם אהרון מתקשה לכנות את חייה הנוכחיים "חיי החדשים" ומתמודדת עם אובדן הבית והאנשים.
דלית רם אהרון ומשפחתה נצרו במשך 12 שעות בממ"ד בביתם שבקיבוץ ניר עוז, בזמן שמחבלים הסתובבו בביתם. האירוע התרחש ביום הולדת 9 לבנה, שהיה אמור לחגוג ב-8 באוקטובר. המחבלים ניסו לפרוץ את דלת הממ"ד, אך בעלה של דלית הצליח למנוע זאת. המשפחה שמעה קולות של מבוגרים וילד מחבל. לאחר שחולצו על ידי כוח צה"ל, הם הועברו למרכז לוגיסטי של הקיבוץ ולאחר מכן לגן ילדים ממוגן, שם שהו במהלך הפצצות. למחרת, ב-8 באוקטובר אחר הצהריים, פונו ניצולי הקיבוץ לאילת. שלוש שנים לאחר האירוע, דלית ומשפחתה עדיין מתגוררים בשכונת כרמי גת בקריית גת, כעקורים, ומחכים לשוב לביתם. היא מתארת את הקושי בהתמודדות עם המצב, וציינה כי אינה יכולה לכנות את חייה הנוכחיים "חיי החדשים" מכיוון שאינה מרגישה שהתחלה חדשה אכן קרתה. בנוסף לאובדן הבית, המשפחה מתמודדת עם האובדן של אנשים יקרים ועם השינוי בקיבוץ.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.