המלחמה פגעה בתעסוקת הערבים והמשק משלם את המחיר

המלחמה הנוכחית פוגעת באופן משמעותי בתעסוקה ובהכנסות של מאות אלפי עובדים בחברה הערבית, מה שגורם להפסד כלכלי למשק הישראלי כולו. נתונים מאוקטובר 2023 הראו שיעור אבטלה רחב של 15.6% בחברה הערבית, לעומת 8.6% בחברה היהודית. בקרב גברים ערבים, תעסוקתם ירדה בכ-27% עם פרוץ המלחמה, לעומת כ-11% בקרב גברים יהודים. למרות התאוששות מסוימת עד סוף 2023, מספר המועסקים הערבים נותר נמוך בכ-5% מרמתו טרם המלחמה.

בנוסף לאבטלה, סקר ממאי 2026 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על ירידה בהיקף העבודה של 56% מהערבים שעבדו לפני המלחמה, עם ירידה ממוצעת של 56% בהיקף העבודה. זאת לעומת 22% בלבד בקרב יהודים שאינם חרדים. מגמה זו מחמירה, כאשר שיעור העובדים הערבים שדיווחו על ירידה בהיקף העבודה עלה מ-42% באפריל 2025 ל-56% במאי 2026.

הפגיעה הכלכלית מוערכת במיליארדי שקלים בשנה, כתוצאה מאובדן הכנסות מעבודה, ירידה בצריכה, פגיעה בפעילות עסקית, ירידה בגביית מיסים, וכן פגיעה מצטברת בפריון, ניסיון וחיסכון פנסיוני. החברה הערבית הייתה חשופה יותר לזעזוע מלכתחילה, שכן כ-33% מהמועסקים הערבים עבדו בענפים בסיכון גבוה, לעומת כ-14% מהיהודים. בנוסף, היחסים המעורערים בין יהודים לערבים משפיעים על תעסוקתם של כ-40 אלף עובדים ערבים שעובדים ביישובים יהודיים או מעורבים.

לפני המלחמה, החברה הערבית חוותה שיפור משמעותי בתעסוקה, עם עלייה בשיעור התעסוקה ל-47.9% ב-2023, במיוחד בקרב נשים. השקעות ממשלתיות ותוכניות שונות תרמו לכך. נסיגה זו מהווה לא רק חזרה לאחור לחברה הערבית, אלא גם ויתור על מנוע צמיחה חשוב למשק הישראלי. כ-30 אלף אקדמאים ערבים אינם מועסקים במקצועם, והתופעה של צעירים חסרי מעש החמירה.

הכותב, חוסאם אבו בכר, מנכ"ל ארגון אלפנאר, קורא להגביר את ההשקעה בהכשרה, השמה, לימודי עברית תעסוקתית, הנגשת אזורי תעסוקה, תחבורה ומעונות יום, וחיבור עובדים ערבים לענפים בעלי פריון ושכר גבוהים. הוא מדגיש כי שילוב החברה הערבית בתעסוקה הוא מדיניות צמיחה חיונית לישראל, והמחיר של אי-השקעה בו נאמד במיליארדי שקלים בשנה.