המלחמה נגמרת, החשבון רק מתחיל (והוא כבד)

ההוצאות הישירות של הממשלה עבור המלחמה עד סוף 2025 מוערכות ב-231 מיליארד שקל, הכוללים 166 מיליארד שקל הוצאות ביטחוניות, 27 מיליארד שקל פיצויים ו-38 מיליארד שקל הוצאות אזרחיות. סכום זה אינו כולל עשרות מיליארדים נוספים שיוצאו ב-2026, וכן אובדן הכנסות ממיסים המוערך בכ-40 מיליארד שקל עד סוף 2025. בנוסף, בנק ישראל העריך את אובדן התוצר של הכלכלה הישראלית עד סוף 2025 בכ-177 מיליארד שקל.

בנק ישראל העריך באפריל 2026 את עלות המלחמה הכוללת ב-405 מיליארד שקל. סכום זה, לדברי הכתבה, יכול היה לממן פרויקטים תשתיתיים עצומים כמו המטרו בגוש דן, רכבות קלות בירושלים ובגוש דן, פיתוח רשת החשמל, מתקני התפלה, הארכת כביש 6, מסילת רכבת לאילת, שדה תעופה משלים לנתב״ג, פינוי בית הזיקוק מחיפה והקמת בתי חולים בפריפריה. חלוקת הסכום לכל משפחה הייתה מניבה לה מעל 130 אלף שקל.

הכתבה מציינת כי בנוסף להוצאות שכבר בוצעו, צפויות הוצאות נוספות בשנים הבאות, כגון פיצויים ארוכי טווח והתעצמות מערכת הביטחון. כמו כן, החוב הציבורי שנוצר בעקבות המלחמה יגרור עלויות ריבית של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, שיימשכו שנים רבות. עלויות שיקום ופיצויים נוספים לדרום ולצפון צפויות להסתכם במיליארדים בשנה למשך עשור או שניים.

העלויות השנתיות הנוספות, המוערכות בעשרות מיליארדי שקלים (תוספת לביטחון, שיקום וריבית), יצטרכו להיות ממומנות באמצעות העלאת מיסים או קיצוץ בשירותים ציבוריים. הכתבה מציגה חישוב לפיו גם ביטול כל הכספים הקואליציוניים, סגירת משרדים מיותרים, ביטול קצבת ילדים, ביטול הטבת מס על קרן השתלמות והקטנת הנחות בארנונה, יניבו רק כ-27 מיליארד שקל, ויידרשו קיצוצים נוספים בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות כדי לכסות את כלל העלויות.

הכתבה מסכמת כי חלק ממחיר המלחמה ישולם על ידי הדורות הבאים, בין אם באמצעות מיסים גבוהים יותר או שירותים ציבוריים מצומצמים יותר. היא מדגישה כי המצב הכלכלי הנוכחי, הכולל עלייה במע״מ וקיצוצים קודמים, מקשה על התמודדות עם העלויות החדשות. לבסוף, נטען כי התמונה המטרידה מחייבת התנהלות ציבורית אחראית, שכן מדינות רבות שניצחו במלחמות נכשלו בניהול ה״יום שאחרי".