58 מיליארד שקל למילואים: כמעט מחצית כבר עברו 150 ימים

מאז תחילת המלחמה שולמו כ-58 מיליארד שקל כתגמולי מילואים, כך עולה מדוח חדש של הביטוח הלאומי. סכום זה משקף את ההשפעה הכלכלית של גיוס מאות אלפי אנשי מילואים לתקופות ארוכות, כאשר המדינה מפצה אותם על אובדן הכנסה מעבודתם.

במהלך עשרת החודשים הראשונים למלחמה, עמדו התשלומים על כ-20 מיליארד שקל, והסכום הכפיל את עצמו מאז. הגידול נובע בעיקר ממשך השירות: כמעט מחצית ממשרתי המילואים צברו מעל 150 ימי שירות, כאשר כ-27% שירתו בין 150 ל-300 ימים, וכ-20% נוספים שירתו מעל 300 ימים.

בקרב עצמאים, שיעור המשרתים מעל 150 יום גבוה יותר, עם כ-28% ששירתו מעל 300 ימים וכ-23% נוספים בטווח של 150 עד 300 ימים. עבורם, השירות הצבאי משמעותו המשך התמודדות עם הוצאות עסקיות קבועות ללא הכנסה שוטפת.

אצל שכירים, המנגנון פשוט יותר, כאשר המעסיק ממשיך לשלם שכר ומתוקצב על ידי הביטוח הלאומי. עם זאת, גם עבורם השירות הארוך גורם לעיכובים בקריירה, דחיית פרויקטים ועיכובים בקידום.

הנתונים מדגישים את ההשפעה המשמעותית של שירות המילואים על מסלול החיים של צעירים בגילאי 20-30, שהם כ-54% מהמשרתים, והגיל החציוני הוא 29. גיל זה הוא קריטי לבניית קריירה, הקמת משפחה ורכישת דירה. בנוסף, כ-57% מהמשרתים הם שכירים, 10% עצמאים ו-10% משלבים את שני המעמדות. כ-78% מהמשרתים הם גברים וכ-22% נשים.

הסכום של 58 מיליארד שקל מייצג את הפיצוי הישיר, אך אינו משקף את העלות הכלכלית הרחבה יותר, הכוללת פגיעה בפרויקטים, התכווצות עסקים ועיכובים בלימודים. המדינה הרחיבה בשנים האחרונות את סל התשלומים והמענקים למשרתי מילואים, ושינתה את שיטת התשלום למעברים חודשיים. הדוח מצביע על כך שהמילואים הפכו מרכיב זמני למרכיב קבוע בשוק העבודה ובתקציב, והשאלה הכלכלית נוגעת ליכולתם של המשרתים להמשיך במסלול מקצועי רגיל.