בטורקיה מנתחים את ישראל - וזה התרחיש שמדאיג את אנקרה

טורקיה מנתחת את התחזקותה של ישראל שלוש שנים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, וחוששת משינוי עמוק במאזן הכוחות באזור. באנקרה מעריכים כי גם חילופי שלטון בישראל לא בהכרח ישנו את התמונה האסטרטגית. התגובה הישראלית למתקפה, שהובילה למערכה צבאית רחבת היקף, גררה הקצנה בעמדתה של טורקיה. למרות הפסקת אש שנכנסה לתוקפה באוקטובר 2025, הסדרה מדינית טרם הושגה, וצה"ל עדיין שולט בלמעלה מ-60% משטח רצועת עזה.

היחסים בין המדינות הורעו באופן משמעותי. בנובמבר 2023 טורקיה החזירה את שגרירה, במאי 2024 עצרה את הסחר הדו-צדדי, ובאוגוסט 2024 הצטרפה לתביעת דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. מתיחות נוספת נרשמה באוגוסט 2026, לאחר תקיפה ישראלית בבסיס חיל האוויר אבו אל-דוהור, שבו נטען כי עתיד לארח כוחות טורקיים. אירוע זה עורר אזהרות חריפות ומנע הקמת מנגנון תיאום מתוכנן.

קובעי המדיניות באנקרה עוקבים אחר הפוליטיקה הפנימית בישראל והבחירות הקרבות. בעוד שיש המעריכים כי ממשלה חדשה עשויה לרכך את השפה הדיפלומטית, ההנחה הרווחת היא שהחשדנות האסטרטגית הפכה למבנית. סוגיות הליבה כמו עזה, סוריה, איראן, מזרח הים התיכון וההשפעה האזורית הכוללת, ימשיכו להוות מוקדי חיכוך.

המבחן הראשון ליחסים יהיה בתהליכי השיקום ברצועת עזה. למרות הצטרפות טורקיה ל"מועצת השלום" האזורית בהובלת ארה"ב, השפעתה בשטח מוגבלת. טורקיה דורשת תפקיד מפתח בייצוב העתידי, אך מבינה כי מימוש שאיפותיה תלוי בהסכמות עם ישראל וארה"ב, המכתיבות את כללי המשחק החדשים באזור.