טראומה לאומית: 3 שנים אחרי הטבח, 1 מכל 5 ישראלים לא חזר לתפקוד מלא

שלוש שנים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, כ-20% מהאוכלוסייה בישראל עדיין מדווחים על פגיעה חמורה בתפקוד היומיומי על רקע מצבם הנפשי, כך עולה מסקר "הברומטר הלאומי לבריאות הנפש" של מכון כללית למחקר ומכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל. הסקר, שנערך בקרב מדגם ארצי מייצג, מצא כי שיעור החשיפה האישית הגבוהה ביותר לטראומה, הכוללת נוכחות באירועים או היכרות קרובה עם נפגעים, עומד על כ-15% מהמשיבים, נתון דרמטי וחסר תקדים בהשוואה בינלאומית, כמו אירועי ה-11 בספטמבר בארה"ב בהם שיעור החשיפה הישירה עמד על כ-4% בלבד.

המחקר מצביע על כך שלא רק חשיפה ישירה מובילה למצוקה, אלא גם חשיפה לתכנים קשים במדיה. כרבע מהמדווחים על הפרעה נפשית מאובחנת ציינו כי אובחנו לראשונה לאחר ה-7 באוקטובר. נשים, ובפרט נשים צעירות (גילאי 18-35), מדווחות על מצוקה ופגיעה תפקודית גבוהות יותר, כאשר כ-32% מהן נפגעו בתפקודן על רקע נפשי, לעומת כ-19% בקרב גברים.

הפגיעה התפקודית מתבטאת בעיקר במישור החברתי: כ-50% מהמשיבים דיווחו על פגיעה בפעילויות פנאי, ו-35% מתקשים ליצור ולתחזק קשרים קרובים, זאת למרות שתמיכה חברתית ומשפחתית נתפסת כגורם מרכזי לחוסן. פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש חטיבת החדשנות בכללית, הדגיש את חוסר התקדים של האירוע ואת הצורך בהרחבת מענים בבריאות הנפש. הדר סמואל, חוקרת במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, הביעה דאגה מהפגיעה החברתית ומההפיכה של חלק מהאוכלוסייה לבודדים יותר, דווקא בתקופה בה הם זקוקים לתמיכה.

הנתונים מראים כי למרות שיפור בתסמיני חרדה ודיכאון אצל חלק מהאוכלוסייה, יותר מ-60% מהסובלים מתסמיני פוסט-טראומה עדיין מדווחים על מצוקה משמעותית, המעידה על סבל כרוני. המחקר נערך בין אוקטובר 2024 למאי 2026 ולא נצפתה ירידה בשיעור הפגיעה בתפקוד, גם כשהתסמינים פחתו.