לראשונה בהיסטוריה: לא יוגש הדו"ח השנתי של מבקר המדינה

מדינת ישראל מתנהלת כבר שלושה חודשים ללא מבקר מדינה, מצב חסר תקדים שעשוי להוביל לכך שהדו"ח השנתי המסכם, שאמור להיות מוגש עד ה-15 בפברואר, לא יוגש כלל. הסיבה לכך היא הקושי הצפוי במינוי מבקר חדש שיספיק להיכנס לתפקיד, ללמוד את החומרים ולחתום על הדו"ח עד המועד הקבוע בחוק, במיוחד לאור ההתמשכות בהקמת הממשלה והאפשרות לבחירות חוזרות.

הסערה סביב מינוי מבקר המדינה החלה בבחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לתפקיד. בחירתו עוררה ביקורת בשל הקשרים המקצועיים והאישיים ביניהם, שכן תפקיד המבקר אמור לבקר, בין היתר, את עבודת הממשלה ומשרד ראש הממשלה.

בבחירות חשאיות שנערכו בכנסת ב-3 ביוני, קיבל ראבילו 61 קולות מול 57 לשופט בדימוס יוסף אלרון, לאחר שחברי כנסת מהליכוד צילמו את פתקי ההצבעה שלהם. בעקבות פגם מהותי בהליך, בית המשפט העליון ביטל את הבחירה ב-2 ביולי והורה על קיום בחירות חוזרות. יומיים לאחר מכן הסתיימה כהונתו של המבקר היוצא מתניהו אנגלמן, ומאז אין מבקר מדינה.

הבחירות החוזרות טרם התקיימו. בעוד היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, סבורה שיש לקיים אותן בהקדם, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה סבור שיש להמתין לכינון הכנסת הבאה.

למרות שהצוותים במשרד מבקר המדינה ממשיכים לאסוף חומרים ולבצע ביקורות על פי תוכנית העבודה שהשאיר אנגלמן, היעדר מבקר מדינה מונע קבלת החלטות קריטיות. רק המבקר מוסמך לחתום על צווי הגנה לחושפי שחיתויות, לטפל בבקשות לחקירה, להחליט על קנסות בנוגע למימון בחירות, ולאשר תוכניות ביקורת חדשות. גופים מבוקרים אף מנצלים את המצב כדי לעכב פתיחת ביקורות רשמיות נגדם, בטענה להיעדר סמכות של נציגי המשרד.

החשש העיקרי הוא שהדו"ח השנתי, שאמור להתפרסם לציבור עשרה שבועות לאחר הגשתו, לא יוגש כלל במועד הקבוע בחוק, דבר שיפגע במנהל התקין. שר המשפטים יריב לוין ציין כי "אי אפשר לקיים בחירות חוזרות למבקר המדינה".