מסתמן: בחירת מבקר המדינה תידחה לכנסת הבאה

בחירת מבקר המדינה תידחה ככל הנראה לכנסת הבאה, כך מסתמן מהחלטתה של שופטת בית המשפט העליון, רות רונן. זאת, בעקבות עתירה שהגיש ירון גדות לבג"ץ, שביקש להורות ליו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, לבחור מיד את מבקר המדינה. רונן הורתה לצדדים להתייחס לשאלות המשפטיות העולות מדחיית הבחירה עד לאחר הבחירות, כפי שאוחנה סבור שיש לעשות. המועד שנקבע להגשת התגובות, 15 באוקטובר, שישה ימי עבודה בלבד לפני הבחירות, הופך את כינוס הכנסת לכמעט בלתי אפשרי בפועל.

הבחירה למבקר המדינה נערכה כבר ביוני, כאשר בסיבוב הראשון קיבל השופט בדימוס יוסף אלרון 60 קולות, ועו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, זכה ל-56 קולות. בסיבוב השני קיבל ראבילו 61 קולות, אך בג"ץ פסל את בחירתו לאחר שחברי קואליציה תיעדו את עצמם מצביעים בעדו, כאשר על פי עדויות התיעוד נעשה לפי דרישת נתניהו.

בתחילת יולי, היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, כתבה לאוחנה כי יש לקיים בהקדם את הבחירה החוזרת. אוחנה, מנגד, נמנע מלכנס את הבית עד היציאה לפגרת הבחירות. בתגובה לעתירה, טען אוחנה כי הסמכות לקבוע את מועד הבחירה נתונה בידיו בלעדית, וכי לדעתו יש לדחותה לכנסת הבאה.

עמדתה המשפטית של אפיק כעת מורכבת יותר. היא סבורה כי יש לקיים את ההצבעה החוזרת בהקדם האפשרי, ככל הניתן עוד בתקופת הכנסת הנוכחית, כדי לאפשר את כניסתו של מבקר מדינה לתפקיד. עם זאת, היא מצביעה על ארבעה שיקולים שיש להביא בחשבון: שינויים בהרכבי הסיעות, חשש משיקולים פוליטיים ערב בחירות, הקדשת זמנם של חברי הכנסת לקמפיין, ותסבוכת תקנונית בנוגע לסמכות לכנס את הכנסת בפגרת הבחירות. אפיק מדגישה כי שיקולים אלו אינם יכולים לגבור על החובה לקיים את פסק הדין בהקדם.

רונן הורתה לצדדים להתייחס לאפשרויות השונות של קיום הליך הבחירה בכנסת חדשה, ככל שלא יושלם בכנסת הנוכחית, כולל קיום הסבב השני בלבד, או קיום ההצבעה מראשיתה. היא גם הנחתה את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לשקול האם להתייצב לדיון בנושא.